דמיינו שראש הממשלה היה מכריז על מבצע חדש: בכל שבוע תחלק הממשלה שני מיליון שקלים לאחד האזרחים במדינה. איך קובעים מי זוכה? הגרלה. תוכנית ריאליטי בהפקת הממשלה. נשמע הגיוני? בהנחה שלא, למה אנחנו חיים בסבבה עם "מחיר למשתכן"? (או "דירה בהנחה", "מחיר מופחת" וכל שם מכובס אחר שמשמעותו היחידה היא שהתחלף שר שיכון והוא רוצה להיות מזוהה עם התוכנית).
בסקירת ענף הנדל"ן למגורים שפרסם השבוע הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הוא ניתח את פרויקט מחיר למשתכן באבן־יהודה שנמכר במלואו בחודש ינואר. מתברר שנרשם בו שיא – ההטבה הכי גבוהה לרוכשים מאז החלה התוכנית של השר לשעבר משה כחלון. אלה שזכו שם בדירה שילמו מחיר נמוך ביותר ממיליון וחצי שקלים ביחס למחירי השוק החופשי שם. ו"אם מדובר בדירות זהות באיכותן ההטבה מטפסת ליותר משני מיליון שקלים".
אבל הכלכלן הראשי לא עצר שם ובדק גם את פרופיל השכר של הזוכים, וכאן אנחנו נכנסים למחוזות ההזיה. "השכר הממוצע למשק בית של הרוכשים בפרויקט זה עמד על 36.3 אלף ש"ח ברוטו לחודש". זה קורה הודות לכך שאצל 30% מהרוכשים לפחות אחד מבני הזוג עובד בהייטק, ו"חלק הארי מתוכם מתגורר ביישובי השרון המבוססים ובתל־אביב". שיהיה לבריאות, אבל מישהו מבין למה המדינה צריכה לחלק להם מיליוני שקלים?
אין שום דבר "חברתי" בתוכנית הזאת, שנראית כאילו נהגתה במהלך ישיבה בקולוסיאום של רומא העתיקה. ממשלה לא צריכה לעסוק בארגון הגרלות, או להצניח עלינו ממטוסים סיוע נדל"ני הומניטרי – מי שתופס תופס. הייתי שם, ככתב שיכון, כשהתוכנית יצאה לדרך. ההבטחה הייתה שהיא תוריד את כלל המחירים בארץ ותשפיע גם על השוק הפרטי, לא שתיתן לפוליטיקאים את התחושה שהם פרגנו בענק לכמה מאות רוכשים מדי שנה ודי בזה.
ואם תגידו שאני עושה כאן שיפוט לא הוגן, לומד מפרויקט קיצוני אחד על תוכנית שהועילה להרבה זוגות שהכנסותיהם אינן מתקרבות לסכומים כאלה, אפנה אתכם למחקר שפרסם בנק ישראל לפני שנה. הוא לא ניתח פרויקט יחיד, אלא את מחירי הדירות ב־103 יישובים בארץ על פני שבע שנים. הממצאים לא הותירו מקום לספק: "בכל היישובים אשר נמכרו בהם דירות במסגרת התוכנית, עלו המחירים בשיעור מצטבר של 8% עד 90%. דירות אשר נמכרו בשוק החופשי התייקרו במידה שביטלה את ההשפעה הממתנת של התוכנית 'מחיר למשתכן' על שוק הדיור".
המחקר מדגים כיצד ביישובים שבהם ישנו שיעור גבוה של בנייה במסגרת מחיר למשתכן, מחירי השוק החופשי זינקו בחדות גדולה יותר מאשר ביישובים שלא נבנו בהם פרויקטים של ההגרלות הממשלתיות. כלומר, מחיר למשתכן העלתה את מחירי הדירות. למה? ההסבר הוא שחסרי המזל שלא זכו בהגרלה, או לא יכלו להירשם, נדחקו להתחרות על מעט מאוד קרקעות שיועדו לשוק החופשי. הגרלות הענק מפנקות אזרחים בני מזל ב־300 אלף ש"ח במקרה הנמוך ושני מיליון במקרה הגבוה, וחוץ מזה גם מעוותות את השוק ומייקרות את הדירות.
יש עוד שלל מחקרים וניתוחים שכולם מצביעים על כך שהתוכנית הזאת היא לא יותר מריאליטי מעוות שאין לו הצדקה סבירה מבחינה כלכלית, חברתית ואולי גם משפטית. כחלון כבר עבר לעשות מבוכות בשוק הפרטי, אבל התוכנית שלו עוד איתנו. גם ההיגיון שלו עוד כאן, מתגשם בכמה משרינו: במקום לעשות את העבודה השחורה והמתסכלת של הסרת חסמים, הקטנת בירוקרטיה והגדלת היצע הבנייה, מחפשים פתרונות אינסטנט שאפשר ליחצן בקלות ושמייצרים יותר נזק מתועלת.
עם התאוששותו המסתמנת של ענף הנדל"ן – לפחות מבחינת היקף העסקאות, שגדל בינואר לראשונה מאז החלו עליות הריבית – חזרו העימותים סביב אתרי הבנייה ששותקו מפרוץ המלחמה. עשרות פעמים בשנה החולפת הדגיש שר האוצר סמוטריץ' שהוא ממוקד בשימור קצב גבוה של התחלות בנייה, כי הוא מבין שזה צריך להיות המאמץ העיקרי, אבל לחמאס היו תוכניות אחרות.
