לפני שש שנים החל בארי וינגלינג לחבוש כיפה כשהוא הולך לעבודה. זאת לא הייתה אמורה להיות בעיה, משום שווינגלינג עבד בבית אנה פרנק באמסטרדם, מקום שאינו זר ליהודים וליהדות. להפתעתו של בארי, מעסיקיו הורו לו להסיר את הכיפה, והסבירו ש"ביטויים של דת ופוליטיקה אינם רצויים במקום". וינגלינג ההמום מחה בתוקף, ולאחר התייעצות הציעה לו ההנהלה לחבוש כובע במקום כיפה. בתגובה תהה וינגלינג האם דווקא בית אנה פרנק צריך לעודד יהודים להסתיר את זהותם. רק לאחר מאבק תקשורתי ממושך, הנהלת בית אנה פרנק התירה באי־רצון ליהודים לחבוש כיפה באתר שמוקדש לרדיפת יהודים.
האנטישמיות המודרנית היא חמקמקה. לעיתים קרובות היא נזהרת מניסוחים אנטי־יהודיים מפורשים, ומעדיפה להסתמך על שיקולים אחרים. אפשר לזהות אותה רק כפי שזיהו האסטרונומים במאה ה־19 את קיומו של כוכב הלכת נפטון: היה קשה מאוד לצפות בכוכב הזה במישרין, אבל תצפיות על גופים שמיימיים אחרים הראו סטיות מוזרות במסלולם. ההתנהגות המשונה שלהם לימדה על קיומו של גוף נסתר שמושך אותם. כך גם האנטישמיות הנסתרת של המאה ה־21: אפשר לזהות אותה רק כשאתה רואה כמה מוזר מתנהגים גויים רבים ליד יהודים.
העניין הוא שהם מוצאים נימוקים אחרים לשנאתם אותנו, אך בסוף החשבון תמיד נשארת שארית. המוסלמים שונאים אותנו כי אנחנו יושבים בארץ שהם רוצים מאוד. הפרוגרסיבים שונאים אותנו כי הם מאמינים שהחזקים הם תמיד רשעים ומדכאים, strong is wrong, וכל עוד אנחנו מנצחים אנו הרעים במשוואה שלהם. ההסברים הללו נכונים, אך הם אינם מצליחים להסביר את מלוא עוצמת השנאה נגדנו.
בנוגע לשנאת המוסלמים והערבים, יש דרכים אחרות לפתור סכסוך בין שני עמים שרוצים ארץ אחת. ניסינו אותן, וזה לא עבד; כי לא על זה הסכסוך. בנוגע לשנאת האקדמאים משמאל, אפילו בתוך המרחב הפרוגרסיבי יש דרכים אחרות להתייחס למיעוטים מצליחים. לא מצאנו בקמפוסים באמריקה שנאה תהומית כלפי הסינים, למשל, אף שהם מצליחים למדי במדינתם הרודנית, ואף שהמהגרים ממוצא סיני כובשים את הצמרת באוניברסיטאות העילית ובחברות האיכותיות בארצות הברית. הם שנואים בשל כך, אבל הרבה פחות מאיתנו.
הנימוקים הרווחים לשנאת היהודים העכשווית דוחים כשלעצמם, אך הרבה יותר דוחה האמת המרה שמסתתרת מאחוריהם: ההסברים הללו נכונים, אך מעצימה ומגבירה אותם שנאת יהודים פשוטה ומזוקקת, כעין זו של המן הרשע. התירוצים של המן להשמדת היהודים מביכים במופרכותם. מעבר לכל הנימוקים והעילות, הוא פשוט שונא אותנו. זה אינו כוכב נסתר, אלא חור שחור. אי אפשר לראות במישרין חור שחור, אך אפשר לזהות שהיקום סביבו מעוות. גם את החור השחור של שנאת היהודים אפשר לזהות לפי השפעת הבלהות שלו על היקום האופף אותו.
מיום שהופיעו יהודים בעולם, הופיעה גם השנאה הלא רציונלית המופנית כלפיהם. כבר בימי קדם היו הרבה המנים. לפני אלפיים שנה חוללו תושבי אלכסנדריה פוגרום מחריד בשכניהם היהודים. פילון האלכסנדרוני תיאר את זוועות הפוגרום, והן דומות מאוד למה שעברו יהודים בת"ח־ת"ט באירופה, בתרפ"ט בחברון ובתשפ"ד בבארי.
למה שחטו תושבי אלכסנדריה את אבותינו? למה התעקשו ההיסטוריונים המצרים העתיקים מנתון וליסימכוס שאבות היהודים היו מצורעים, שגורשו ממצרים בגלל נגעיהם? למה טען ההיסטוריון הרומאי טקיטוס שבתוך קודש הקודשים של היהודים עומד פסל של חמור? למה טענו אפיון ודמוקריטוס שהיהודים מקריבים בבית המקדש קורבנות אדם? וכן הלאה וכן הלאה, עד לקייזר פרנץ יוזף, שאמר פעם לבתו: "נעשה הכול כדי להגן על היהודים. אבל בסופו של דבר, מי אינו אנטישמי?"
וכידוע, בסופו של דבר מעטים השליטים המודרניים שבאמת עשו הכול כדי להגן על יהודיהם. גם הנאורות וההשכלה לא הגנו עלינו. בוועידת ואנזה, שהחליטה על השמדת היהודים בזמן השואה, רוב היושבים סביב השולחן היו בעלי תואר שלישי. במקומות הנאורים ביותר, אצל האנשים המשכילים ביותר, מופיע שוב ושוב החור השחור של האנטישמיות הרצחנית.
מגילת אסתר מלמדת שכנגד החור השחור של השנאה הלא רציונלית עומדת השמש הקורנת של האמונה: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". אי אפשר להצדיק ולנמק באופן מושכל את האמונה הזאת, אך רק תקווה שמעל להיגיון יכולה לגבור על שנאה לא רציונלית, כיתרון האור מן החושך. צ'רצ'יל אמר פעם: "אם אתה עובר גיהינום – תמשיך ללכת". וכך אני חש לפעמים בימים הללו, ומתעקש להמשיך ללכת, כי רווח והצלה יעמוד ליהודים.
motzash.navon@gmail.com
