הקשר הקטארי לעזה קפץ מדרגה השבוע, הופך את מזוודות הדולרים לאאוט ואת הנמל העזתי לאין. הסיפור שפרץ לחיינו על הנמל ההולך ונבנה לחופי עזה מדיף ניחוח קל של צחנה, ולא בגלל הביוב הזורם בחופשיות לים.
כדי להבין מה באמת קורה, צריך לחזור שבועיים לאחור. הסימן הראשון נחשף בצילומי לוויין של חברת Maxar מ־11־13 במרץ, שבהם נראו בבירור עבודות בניית מזח לחופי עזה, המתקדמות במהירות עצומה. צילומי הלוויין עוררו סקרנות רבה. בימים שלאחר מכן ניתן היה לראות בצילומי הלוויין ציוד מכני כבד וצוותי עבודה הפועלים במרץ. על חלק מהמשאיות אפשר היה להבחין ביציקות בטון קשתיות שבורות, מהסוג המדפן את מנהרות חמאס. האם זה המקור? שאלה מצוינת. בכל מקרה, זהו אולי רמז לגבי זהות הגופים המקומיים המשתתפים בבנייה. בתוך ימים התקדמה הבנייה עשרות מטרים לתוך הים.
לתמונות מחוף עזה נוסף נופך אירוני במיוחד, כשהתברר שחלק מהמשאיות נושאות סימני זיהוי ישראליים, דוגמת הכיתוב "מלך הכביש" על החזית של אחת מהן. ואולם לדברי גורם המתמצא בעבודות שם, אלו משאיות שנרכשו מישראל בזמנים יפים יותר, לאחר שקיבלו אישורי העברה ממשרד התחבורה הישראלי. בזמן שהעבודות על החוף התקדמו במרץ, תפס תאוצה גם הקמפיין שלפיו ישראל מבצעת פשע מלחמה בהרעיבה את תושבי עזה. כל זה בזמן שישראל נוטלת בעצם חלק פעיל בקידום בניית הנמל, תחת תכתיב אמריקני.
השלב הבא היה מתן גושפנקה רשמית לעבודות בשטח. ב־13 במרץ אירח שר החוץ של קפריסין שיחת ועידה בינלאומית. הנושא שעמד על סדר היום היה תכנון ופתיחת המסדרון הימי להעברת סיוע הומניטרי לעזה. במפגש השתתפו מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון, נציב האיחוד האירופי לניהול משברים יאנוש לנרצ'יץ', שר החוץ של איחוד האמירויות, ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה, ומתאמת־העל מטעם האו"ם לבנייה ושיקום.
עם הרכב כזה, ברור שמדברים תכלס. חמישה ימים לאחר מכן, ב־18 במרץ, כבר הועברו למשתתפים תדרוכי עומק על הפעלת המסדרון הימי, לצד מעקב רציף אחר הספינה שיצאה מקפריסין לחנוך אותו, כשעל סיפונה 200 טון מזון וסיוע הומניטרי באדיבות ארגון WCK) World Central Kitchen), ארגון צדקה אמריקני שבראשו עומד השף הספרדי־אמריקני חוזה אנדרס. גורם מדיני המעורה במהלכים לבניית הנמל אמר לנו כי "ארגון WCK עובד עם עזתים מקומיים וכלים פנימיים, תחת פיקוח ובקרה ישראליים". לדבריו, העבודה נעשית "מול WCK והאמירותים".
אלא מאי, מוקדם יותר השבוע פורסמה בערוץ 14 כתבה של ברוך ידיד, ולפיה "המזח ההולך ונבנה בעזה יהיה בבעלות קטאר וחמאס". לדבריו, "האמריקנים פנו לקטארים וביקשו מהם לקחת עליהם את המימון, הניהול והתפעול של הנמל העזתי". ואולם, כך על פי ידיד המצטט מקורות ערביים, "רק הקטארים הסכימו לקחת עליהם את מימון הנמל. וגם היה להם תנאי, שלפיו מי שתבצע את העבודה תהיה חברת אל־חאיסי, שהיא חברה בחסות ובשליטת חמאס".
באתר האינטרנט המרשים של אל־חאיסי ניתן לראות כי בעשור האחרון ביצעה החברה סדרה ארוכה של מיזמי ענק של עבודות תשתית, חשמל והנדסה בכל רחבי עזה. זוהי ללא ספק החברה עם הפרופיל המרשים ביותר בעזה, בקנה מידה ותחכום שבישראל לא רגילים לייחס לעזתים, אולי כחלק מאותה קונספציה. פרט לבנייה ולתשתיות, החברה מבצעת תפקיד חשוב נוסף: פינוי הריסות. עניין חיוני כל עוד החיים בעיר ימשיכו להתקיים בצל מבצעים צה"ליים ובניית התווך התת־קרקעי של חמאס.
לחברה היה גם קשר אמיץ עם קטאר ועם השגריר הקטארי. אל־חאיסי ביצעה פרויקטים במימון קטארי ואף בנתה את שכונת חמד – שכונת הפאר העזתית שנועדה לבכירי חמאס – הקרויה על שם אביו של אמיר קטאר, חמד בן חליפה א־ת'אני.
ואיפה נכנס לתמונה ארגון WCK? ובכן, מתברר שלארגון, שכבר פועל בעזה ומעסיק כ־400 עזתים ב־32 מטבחים ברחבי עזה, יש ידע והבנה מרשימים כיצד מתנהלים העניינים בחלק זה של העולם. לדברי מקורות ערביים, עוד הרבה לפני שבלינקן ניהל את שיחת הוועידה הווירטואלית ב־13 במרץ, הארגון כבר נקט צעדים מקדימים כדי לייצר את המסדרון הימי מקפריסין לעזה. במסגרת התהליך התברר ל־WCK כי על פי הסכמי אוסלו, לחמאס או לעיריית עזה לא היה כל בסיס חוקי להענקת רישיון להקמת המזח הימי; הסמכות הזו נתונה בידי משרד התחבורה והתקשורת של הרשות הפלסטינית ברמאללה. לכן, כארגון אמריקני הפועל על פי חוק, לא הייתה לו ברירה אלא לפנות לרשות הפלסטינית. ומכיוון שלארגון אין ידע ויכולת לבנות את המזח בעצמו, היה עליו להתקשר עם חברה עזתית מקומית. החברה הזו, כך על פי המקורות, הייתה אל־חאיסי. כך שהארגון קיבל אומנם את ההיתר מהרשות ברמאללה, אולם הידיעה על החיבור בין WCK לחברת אל־חאיסי והקשר החמאסי שלה עשתה לה כנפיים.
עוד לפני שיחת הוועידה הווירטואלית ב־13 במרץ, הארגון כבר נקט בצעדים מקדימים כדי לייצר את המסדרון הימי מקפריסין לעזה
בשלב הזה החלו האמריקנים, שאינם מרוצים מהאופן שבו ישראל מנהלת את כניסת הסיוע ההומניטרי לעזה, בחיפוש עצמאי משלהם אחר אתרים מתאימים להקמת נמל צבאי זמני לחופי הרצועה. התכנון היה להקים מזח צף שחלקיו יובלו למקום על גבי שתי ספינות של הצי האמריקני, תוך שהממשל נחוש להימנע ממצב של נוכחות צבאית על הקרקע. הבעיה היא שהצפי להגעת הנמל לעזה הוא חודשיים לפחות, ובארה"ב חושבים שאין להם או לישראל את הזמן הדרוש. בנחישותם לפעול החלו להתבשל רעיונות מקבילים כמו המסדרון הימי מקפריסין. כך יצאה לדרך הספינה הספרדית Open Arms, כשעל סיפונה 200 טון של מזון מ־WCK. כפיילוט, השיט הזה הוכתר כהצלחה מבחינתם.
תורמים ארוחות רמדאן
מה שכנראה תרם לקצב המהיר שבו מתנהלים העניינים, הם הקשרים של WCK בוושינגטון ובדוחא גם יחד. חוזה אנדרס, האיש שעומד בראש הארגון, הוא אשף ביחסי ציבור ובעל יכולות לוגיסטיות אדירות. אנדרס קשור בעבותות לממשל ביידן. הארגון שלו סייע רבות בתקופת הקורונה כאשר סיפק, בהנחיית הממשל, מיליוני ארוחות לאזרחים בארה"ב. פעילות הארגון באוקראינה ובהאיטי מהווה כלי משמעותי מבחינת הממשל האמריקני. החלל שהוא ממלא חוסך כאבי ראש הן לממשל האמריקני והן לאיחוד האירופי, שאילולא הוא היו צריכים להתמודד ישירות עם הזנה של פליטים, מאוקראינה או ממקומות אחרים, באמצעות סוכנויות ממשלתיות.
אך לא הכול תקין בארגון של אנדרס. בשנים האחרונות הופיעו דיווחים על ניהול בטיחותי כושל שסיכן חיי מתנדבים באוקראינה, ועל הטרדות מיניות מצד בכירים בארגון. אבל דבר מכל אלה לא העיב על יחסיו עם הממשל האמריקני.
לאנדרס, השף המפורסם, יש גם תוכנית בישול טלוויזיונית, ולאחרונה הוא הוציא לאור ספר בישול מזרח־תיכוני בשם "זייתוניה". קשריו אינם מוגבלים לממשל האמריקני או למערב, אלא מגיעים גם לצמרת בדוחא. לפני שלוש שנים, כשהטליבאן השתלט על אפגניסטן וביידן עמד בפני שוקת שבורה, היו אלה הקטארים שהעמידו רכבת אווירית של פליטים מאפגניסטן לדוחא, רובם אנשים שעבדו עבור האמריקנים. כשהפליטים הגיעו לדוחא, היו אלה אנדרס ואנשי WCK שדאגו להאכיל אותם. הדבר האחרון שהקטארים זקוקים לו הוא סיוע בהאכלת פליטים בידי ארגון אמריקני, אבל זה כנראה התאים לשני הצדדים. כמה חודשים אחר כך הוציאה השגרירות הקטארית הודעת יח"צ על תרומת ארוחות רמדאן לאלפי משפחות מוסלמיות בארה"ב באמצעות WCK. השף ושגריר קטאר בוושינגטון נפגשו לשיחה מלב אל לב על ערכי הרמדאן ומשמעותם הרוחנית, שיחה שאף הונצחה בסרטון שעלה לרשת.
פעם אחר פעם ישראל מוצאת את עצמה מול התנהלות קטארית שעושה לה רע. האמירות מארחת בבירתה את הנהגת חמאס, ומעבירה תרומות במיליארדי דולרים לאוניברסיטאות העילית בארה"ב, הון שאחת ההשפעות שלו היא רדיפה אנטישמית בוטה של סטודנטים יהודים. עזמי בשארה, שניצב מאחורי היוזמה הדרום־אפריקנית לתבוע את ישראל בהאג, הוא יועצו הקרוב של אמיר קטאר. כפי שנודע רק בשבוע שעבר, אותו בשארה שברח מישראל רגע לפני שנעצר בחשד לריגול למען חיזבאללה, מייעץ גם למשלחת הקטארית בשיחות פריז. אין כמו מי שגדל והתחנך בישראל כדי לייעץ לקטארים כיצד ללחוץ על ממשלת ישראל בנקודות הכי רגישות שלה.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם WCK ואנדרס אכן התקשרו עם חברת אל־חאיסי העזתית לצורך בניית הנמל בעזה. האם השף המפורסם קיבל את ההמלצה מהקטארים, שהחברה המצויה תחת פיקוח ושליטה חמאסית בנתה עבורם פרויקטים בעזה. אם זה המצב, ממשלת ישראל, שעד כה השתמשה בקלפים שלה בצורה שלומיאלית ומכעיסה מול האמריקנים, תמצא את עצמה מול חברה חמאסית־קטארית שמנהלת את כניסת ויציאת הסחורות מעזה על כל המשתמע מכך. זאת במקום התוכנית לנורמליזציה עם סעודיה, שהייתה זוקפת את קומתו השפופה של ממשל ביידן בשנת בחירות, מציבה את הבית הלבן במקום אחר לגמרי בתחרות הגיאו־אסטרטגית עם סין, ובעיקר פותחת לישראל אופקים חדשים במזרח התיכון ומעבר לו.
