הקולות הצעירים שנשמעו בהודעות הקוליות שקיבל הסנאטור האמריקני תום טיליס צחקקו, אבל המילים שאמרו היו קשות. "תקשיב", אמרה אחת, מצחקקת יחד עם קולות אחרים ברקע, "אם תחסום את טיקטוק אני אמצא אותך ואירה בך". או "אני אירה בך ואחתוך אותך לחתיכות". בהודעה אחרת, אחת מיותר מאלף שיחות טלפון והודעות שהגיעו למשרדו של טיליס מאז שהודיע שיתמוך ב\, צעיר אלמוני איים גם הוא להרוג את טיליס.
חוק טיקטוק הוא בלי ספק הסיפור הטכנולוגי המסעיר ביותר בחודשים האחרונים. מאמץ רגולטורי ממושך להגבלת הרשת החברתית הסינית קיבל לאחרונה תמיכה כאשר במהלך בזק, בית הנבחרים האמריקני הצליח להתאחד כמעט לחלוטין מאחורי חוק שיכפה על טיקטוק בארה"ב להימכר לבעלים אמריקנים, ולאסור על השימוש בה באמריקה אלמלא תימכר.
הסיבה העיקרית לחוק, שעדיין ממתין לאישור בסנאט, היא החשש הקיומי מכך שטיקטוק אוספת מידע על משתמשים שיכול לשמש אותה לתעמולה, לסחיטה ואפילו להשגת חומר מסווג. הסיבה לכך שזה בעייתי יותר מאשר במקרה של כל רשת חברתית ענקית אחרת היא שבעלי טיקטוק, בייטדנס, היא חברה מבייג'ינג עם קשרים הדוקים לממשלה הסינית. היריבה הגיאופוליטית הראשית של ארה"ב ידועה בהיסטוריה ארוכה של סחיטה וריגול כדי להשיג את מטרותיה, ואם תוסיפו לסיר קורטוב של חשש מההשפעה השלילית עד מאוד (כפי שהולך ומתברר במחקרים) של טיקטוק ורשתות אחרות על דעותיהם ובריאותם הנפשית של בני הנוער האמריקנים, תקבלו את השילוב המושלם שישכנע פוליטיקאים מימין ומשמאל לקום ולהתאחד.
לא תופתעו לשמוע שטיקטוק לא אהבה את הסיפור הזה, בלשון המעטה. אבל התגובה שלה אליו הייתה מופת של חוסר מודעות. כשהחקיקה התחילה להתחמם, טיקטוק נקטה אסטרטגיה מקורית: היא פנתה ישירות למשתמשים בארה"ב – שרבים מהם צעירים – בקריאה לפעולה. מיליוני משתמשים קיבלו עם פתיחת האפליקציה התראה המציינת את שמו של נבחר הציבור שמייצג אותם (לפי נתוני המיקום של כל משתמש) ואפילו את מספר הטלפון שלו. "הממשלה מנסה לקחת מכם את הקהילה שאתם ומיליוני אמריקנים אחרים אוהבים", נכתב בהודעה, שקראה למשתמשים למחות לפני שיהיה מאוחר מדי.
חברי קונגרס אקראיים החלו לקבל עשרות אלפי שיחות טלפון מאזרחים צעירים. חלקם שלחו איומים, אחרים ביקשו לקיים דיון אמיתי ואחדים הביעו התפעלות מעצם העובדה שקיים תפקיד כזה באמריקה ("מה זה חבר קונגרס?" שאלה טיקטוקרית צעירה נציג ציבור אחד). אבל כאן נחשף החישוב השגוי של טיקטוק. במקום להשתכנע ממבול התלונות והתחינות, נציגי הציבור רק קיבלו אישור לכוחה העצום של הרשת הסינית להשפיע על הציבור האמריקני לא רק באופן עקיף – במסרים סמויים, בתעמולה אנטישמית ובסרטונים חמודים שמסתירים אג'נדה הרסנית – אלא באופן הישיר ביותר שיש, בקריאות לפעולה. כך ההתנגדות לטיקטוק רק התחזקה, והחוק עבר בקריאה ראשונה בבית התחתון לפני שבועיים.
כעת הסנאט צריך לעשות את חלקו, כאמור. עתידו של החוק פחות ברור שם (בסנאט יש רוב דמוקרטי, וג'ו ביידן מתנגד לחוק ומנסה לשדל את חברי מפלגתו להתנגד גם הם) אך המאבק כבר בשיאו. משרדו של טיליס, הסנאטור המאוים, דיווח בתחילת השבוע שהוא כבר קיבל כאלף שיחות לגבי טיקטוק מאז שהחקיקה עברה לסנאט. עשרות נציגים אחרים סובלים מאותה המתקפה.
גם אם החוק יעבור, סביר להניח שטיקטוק לא תיסגר בארה"ב. לפי דיווחים שם לפחות שני יזמים גייסו תמיכה כלכלית לרכישת העסקים של החברה באמריקה, תמורת הון תועפות כמובן. אחד המשקיעים האפשריים הוא סטיב מנוצ'ין, שר האוצר לשעבר בממשל טראמפ. אבל מה שאנחנו רואים כאן הוא עוד צעד ענק בדרך לרגולציה חריפה על הרשת, שתלך ותהפוך אותה למשהו אחר לחלוטין ממה שהכרנו. חלפו הימים שהמחוקק נתן לאתרים ולרשתות לעשות כאוות נפשם כי אין לו מושג מה זה www או כי הוא לא חושב שזה חשוב. ברשת טמון עתיד האנושות, והאוטופיה הליברטריאנית שהיו מי שקיוו שתוקם כאן כנראה תהפוך לעוד מרחב ציבורי גלוי עם חוקים ורגולציות. פלורידה אוסרת בחוק על שימוש ברשתות חברתיות מתחת לגיל 14, אפל מתמודדת עם תביעת מונופול ענקית וטיקטוק עלולה לקרוס. ברוכים הבאים לעידן החדש.
לתגובות, המלצות, משחקים (והצעות מחיר לרכישת רשתות סיניות) שלחו לנו ל–X ל: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
