לפני כמה חודשים פרסמו רשות ניירות ערך ומשרד האוצר תזכיר חוק ליצירת אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים. מדובר בהקמת קרנות כספיות שיהיו תחליף תחרותי ראוי, ובעיקר נגיש יותר, לציבור. קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר (בהם גם פיקדונות בנקאיים). הקרנות הכספיות הן בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות, ויש להן כמה יתרונות על פני הפיקדונות.
יתרון בולט במיוחד בתקופה של אינפלציה כמו עכשיו, הוא סוגיית המיסוי. פיקדון רגיל מחויב במס של 15% מהרווח הנומינלי. כלומר, לא משנה מה מצב האינפלציה, על כל רווח שתעשו תשלמו 15%. לעומת זאת, בקרן כספית שקלית המס עומד על 25% מהרווח הריאלי, כלומר חל מיסוי רק על רווח מעבר לרמת האינפלציה. במילים פשוטות: אם האינפלציה השנתית עומדת על 3.5%, והקרן הניבה תשואה בשיעור דומה, לא ישולם כלל מס.
על פי נתוני רשות ניירות ערך, הקרנות הללו מניבות בממוצע אחוז יותר מהפיקדון הבנקאי. למרות זאת, שיעורן עדיין קטן מאוד מסך השקעות הציבור. מה הסיבה? לבנקים יש כמובן פחות אינטרס לשווק אותן, משום שהן מציבות תחרות לפיקדון הבנקאי, וגם התגמול שהבנקים מקבלים בגינן אפסי. נוסף על כך, התשואה בהן אינה מוגדרת וידועה מראש כמו בפיקדונות. אבל הבעיה העיקרית היא הנגישות הנמוכה שלהן: הלקוח יכול לרכוש קרן כזו רק במסגרת ייעוץ השקעות בבנק או בבית השקעות על ידי יועץ מוסמך, בעוד שפיקדון בנקאי כל פקיד בבנק יכול למכור.
על פי תזכיר החוק החדש, הקרנות המוצעות יהפכו לדומות הרבה יותר לפיקדון הבנקאי – התשואה הצפויה תוצג מראש, כך שההשוואה לתשואה המוצעת בפיקדונות תהיה ברורה יותר. בנוסף, בעוד כיום נדרש רישיון לייעוץ השקעות כדי לשווק קרן כספית, הרי שבמוצר החדש לא יהיה צורך ברישיון, וכל גוף פיננסי שמפוקח על ידי רשות ני"ע יוכל להפיץ אותן. יחד עם הסרת הגבלות נוספות שקיימות כיום, הקרן תהפוך ל"מוצר מדף" נגיש לכולם.
אבל זה לא הכול. מהלך נוסף שמתבשל לשיפור הריביות שמקבלים משקי הבית על הפיקדונות שלהם בבנקים, הוא "פיקדון ברירת מחדל". הרעיון הוא שהאוצר יקיים בכל תקופה מסוימת, כגון אחת לחודש, מכרז בין הבנקים שיציעו ריביות על פיקדונות למשקי הבית. הבנק שיגיש את ההצעה עם הריבית הגבוהה ביותר יזכה במכרז, ושאר הבנקים יחויבו להציע את הפיקדון הזה ללקוחותיהם. על פי התכנון, כדי להקל על הלקוחות לבצע הפקדה של כספים במסלול הזוכה, יחויב כל בנק להציע אותו ללקוחותיו בלחיצת כפתור, ללא צורך בפתיחת חשבון נוסף.
כדי להפוך את המכרז לפשוט ובר־השוואה, המדינה תקבע מראש את מרבית הפרמטרים בפיקדון (משך התקופה של הפיקדון, סוג הריבית, תחנות יציאה, סכום מינימום ומקסימום להפקדה וכדומה), וההבדל בהצעות הבנקים יהיה רק גובה הריבית. הכוונה הייתה, לפחות לפי הפרסומים, להתחיל את המהלך בחודש דצמבר האחרון. "למשקי הבית תהיה חלופה נגישה ואיכותית לפיקדון בבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש", אמרו אז באוצר, וציינו כי "הצעד יגביר את המודעות הפיננסית של משקי הבית ויגביר את האיום התחרותי על המערכת הבנקאית". בינתיים אף אחד מהצעדים הללו לא נעשה, וחבל.
והנה עוד מהלך פשוט לשיפור המצב, מבלי לגרוע מהצורך הדחוף ליישם את המהלכים האחרים. אם בנק ישראל היה רוצה לעזור קצת יותר ללקוחות, הוא היה מחייב את הבנקים לשלוח הודעה מדי שבוע, או אפילו מדי חודש, לכל לקוח שבעו"ש שלו הצטברה יתרה משמעותית. התראה שמבשרת לו כי באפשרותו להעביר את הכסף לפיקדון נושא ריבית, במקום שישכב בחוסר מעש בעו"ש. בינתיים הבנקים שומרים לעצמם את תשלומי הריבית ואנחנו מפסידים. 
