ההקלטה הממוחזרת שפרסם חמאס השבוע, שבה שודרה קריאתו של מוחמד דף למיליוני מוסלמים מכל העולם לעלות לאל־אקצה, מתחברת למאמצים הבלתי פוסקים שמובילה איראן להברחת נשק מירדן. לא מדובר רק ברובים ובתחמושת, אלא גם בטילים נגד טנקים ומטעני צד מתוחכמים וקטלניים, שעלולים לשנות את המציאות ביהודה ושומרון מהיסוד.
בינתיים, למרות הפיגועים שהופכים תכופים יותר ויותר, חמאס ואיראן עדיין לא הצליחו להפוך את יהודה ושומרון לחזית לחימה משמעותית נוספת. הם מעוניינים בכך מאוד. לכן, למרות כל מאמצי הציר האיראני, הפיגוע שאירע אתמול ליד צומת עוג'ה בבקעת הירדן ייכנס לתוך כרוניקה של פיגועים שרובנו נשכח במהרה, עם כל הצער שבדבר.
החזיתות העיקריות שבהן ייקבע גורל מלחמת חרבות ברזל הן רצועת עזה, לבנון ובאופן יוצא דופן גם וושינגטון. עד כה התקשיתי למצוא הסבר ביטחוני או מדיני הגיוני להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת ראש בראש דווקא נגד הנשיא ג'ו ביידן על ידי ביטול משלחת ראש המטה לביטחון לאומי, שיצאה יחד עם גורמים ביטחוניים רבים לפגישות בבירה האמריקנית, כמחאה על כך שארה"ב לא הטילה וטו על ההחלטה של מועצת הביטחון בעניין הפסקת אש בעזה והחזרת החטופים.
בכל הקשור ללחימה, הזירה החמה ביותר כעת היא זו שבה צה"ל נלחם בחיזבאללה: למרות שחילופי האש בגבול הצפון נמשכים כבר חודשים ארוכים, העצימות שלהם אינה אחידה. השבוע היא הייתה גבוהה באופן יחסי. ההסלמה קשורה כנראה גם למה שנתפס ככישלון המגעים לעסקה בין ישראל לחמאס בנושא החטופים, וגם לתגובה חריגה על הרג של שבעה פעילים מארגון אל־ג'מאעה אל־אסלאמייה, שכנראה תכננו לבצע פיגוע חדירה לישראל, עם או בלי תיאום עם חיזבאללה.
ברמה האסטרטגית, ישראל אינה מצליחה להרתיע את חיזבאללה ולאפשר את חזרתם הבטוחה של 60 אלף מפונים מיישובי גבול הצפון. ברמה הטקטית צה"ל דווקא מפתיע בכל פעם מחדש את הארגון השיעי ביכולתו לפגוע בחוליות של טילים נגד טנקים שמשגרות את הנשק העוצמתי ביותר של חיזבאללה – מטוסים ללא טייס וטילים מסוג קורנט שמגיעים עד לטווח של עשרה קילומטרים. זו הסיבה שחיזבאללה שוב הגביר את הירי של קטיושות טיפשות, כמו המטח של עשרות רקטות ששוגרו בבת אחת ביום רביעי וגרמו למותו של זאהר בשארה בקריית־שמונה.
צה"ל, למעשה, נערך לאפשרות שהזירה הלבנונית תסלים עד כדי מלחמה כוללת. מצב כזה יקרה אם לא יושג הסדר שבמסגרתו ייסוגו כוחות רדואן מגבול ישראל לאחר שתחדל האש ברצועת עזה.
מצד אחד, חלק מכוחות צה"ל שיצאו מזירת הלחימה ברצועת עזה כבר מתאמנים לקראת מלחמה אפשרית בגזרה הלבנונית. מצד שני, אף מטרה ב"בנק המטרות" של צה"ל בלבנון ובסוריה אינה מקרית: חלק מהתקיפות של חיל האוויר נועדו להרחיק את כוחות חיזבאללה מאזור הגבול צפונה, ואחרות מטפלות במערך הברחת הנשק מאיראן דרך סוריה, ובעיקר במערך הטילים נגד מטוסים שבנה חיזבאללה בלבנון בשנים האחרונות. בין היתר כללו התקיפות הללו גיחות על מטרות של טילים נגד מטוסים באזור בעלבכ, הרחק בבקעת הלבנון. צה"ל רוצה להבטיח עליונות אווירית מוחלטת לקראת המלחמה הגדולה שאולי עוד תפרוץ. עד אז אפילו התקיפות הרבות השבוע משני צידי הגבול נחשבות "מתחת לסף המלחמה".
חוששים מדשדוש
נתמקד בשתי הזירות העיקריות השבוע שבהן פעלו הכוחות מעל לפני הקרקע. בצפון הרצועה נמשך מצור ממושך על בית החולים שיפא בעזה, בהובלת כוחות מאוגדה 162. המבצע בשיפא היה אחת ההצלחות הגדולות ביותר של צה"ל במלחמה עד כה, בעיקר בגלל שנתפסו במסגרתו מאות מחבלים, כולל בכירים ביותר – כולם בהפתעה. כאשר ניסו מחבלי חמאס לברוח כהרגלם למנהרות, כפי שעשו בפשיטה הקודמת של צה"ל על שיפא, הם גילו שהן כבר חסומות. מאות העצורים נחקרים מסביב לשעון ומספקים מודיעין שמוביל לעוד מעצרים ומבצעים נקודתיים, וחוזר חלילה. לקראת סוף השבוע הזה עדיין נותרו כמה עשרות בכירים בתוך שטח בית החולים. צה"ל מונע את יציאתם ובודק כל אדם שמנסה לעזוב את שטח בית החולים. בסוף הם ייתפסו.
בהשראת ההצלחה בצפון הרצועה השיק צה"ל השבוע בדרומה מבצע באזור מחנה הפליטים ושכונת אלאמל בחאן־יונס, שנכבשו בפעם השנייה. בלב המבצע מבוצעת פעולה שהחלה סביב בית החולים אמל, בתקווה להגיע לתוצאות דומות לאלה שבשיפא. חלק מהאנשים שהיו בבית החולים כבר יצאו ממנו כשהם מניפים דגלים לבנים והועברו לחקירה, אך המבצע הזה רק בתחילתו. עוד נשמע עליו גם בשבוע הבא.
את הלחימה בגזרת חאן־יונס ממשיכה להוביל מזה ארבעה חודשים אוגדה 98. מתוך שמונה חטיבות שהחלו את הלחימה במסגרת האוגדה נותרו בשטח כוחות מיוחדים ועוד צוותי קרב משלוש חטיבות, בהובלת גבעתי, חטיבה 7 של השריון וחטיבת הקומנדו. במזרח הגזרה פועלים גם שני גדודים של חטיבת הצנחנים. הלחימה בגזרה זו גבתה ביום רביעי את חייו של סמ"ר ניסים כחלון מגבעתי.
על אופי הלחימה באזור חאן־יונס דיבר איתי השבוע סא"ל אלי, מפקד בחמ"ל האש של אוגדה 98, שכבר הספיק לשכוח את האזרחות אחרי כמעט חצי שנה במילואים. לדבריו, "עם ירידת היקף הכוחות פחתה גם הלחימה, אבל עדיין יש לא מעט לוחמי חמאס בשטח. האירועים מתפרצים במהירות, ולכן תאי התקיפה של האוגדה נמצאים בדריכות גבוהה כל העת".
המצור על שיפא יוצר תחושה של לחימה רציפה, אך גם ייתכן שצה"ל מושך זמן. הכוחות שבעומק חאן־יונס מוכנים לאחת משתי פקודות: לטפל בגדודי חמאס שנותרו במרכז הרצועה, או לכבוש את מרחב רפיח
אחד מהישגיה של האוגדה בתקופה האחרונה היה היכולת למגר כמעט לגמרי את איום המרגמות והרחפנים המתפוצצים, שמתגלים במהירות ומותקפים. השארית של כוחות חמאס, חוליות בודדות, מנסות ללמוד את נקודות התורפה של צה"ל ולהבקיע אותן. מפקד חטיבת חאן־יונס בחמאס עדיין בחיים, וכוחות הביטחון מנסים לגלות פרטים נוספים על מקום הימצאו. עובדה שמקשה מאוד על חמאס היא שצה"ל כבר טיפל ב־150 מ־400 פירי מנהרות שנמצאות בגזרת חאן־יונס, ולמעשה קטע את הרצף של התנועה התת־קרקעית באזור. רוב הפגיעות בחיילי צה"ל בשבועות האחרונים, לצערנו, מתרחשות בעת כניסה לבתים ממולכדים – איום שעדיין לא נמצא לו פתרון מוחלט.
השבוע צה"ל הודיע סוף־סוף באופן רשמי כי בהפצצה לפני שבועות אחדים חוסל מרואן עיסא, ה"רמטכ"ל" של חמאס. זהו הישג מודיעיני ומבצעי כביר. ברשימת המבוקשים ביותר ברצועת עזה נותרו כעת שלושה: סנוואר, בראש ובראשונה, אחיו מוחמד וכן מוחמד דף, "שר הביטחון" של חמאס.
בצד הכישלונות של צה"ל ניתן עדיין למנות את חוסר היכולת למנוע מחמאס להשתלט על משלוחי הסיוע ההומניטרי שנכנסים לעזה דרך גבול מצרים. למעשה, צה"ל אפילו לא מנסה לעשות זאת. חמאס משתלט על המשאיות ומנהל את החלוקה של האוכל והציוד אחרי שהוא גוזר לעצמו חלק נכבד מהם.
אם יש משהו שממנו מפחדים כעת בצה"ל יותר מכול, הרי שזו המילה "דשדוש". המצור על שיפא ואמל יוצר את התחושה של לחימה רציפה, אבל אפשר גם להגיד שצה"ל מושך זמן. כוחות אוגדה 98 נמצאים בעומק חאן־יונס ומוכנים לאחת משתי פקודות: לנוע צפונה כדי לטפל בשני גדודי חמאס שעדיין נמצאים באזור מחנות הפליטים של מרכז הרצועה, או לבצע את הפעולה הגדולה שראש הממשלה לא מפסיק לדבר עליה – כיבוש מרחב רפיח.
הנה הפתעה: במערכת הביטחון מוטרדים מהפעולה לכיבוש רפיח בדיוק כמו האמריקנים. בצה"ל רואים את אותם צילומי הלוויין שעליהם דיברה השבוע סגנית נשיא ארצות הברית, קמלה האריס: ברפיח מסתופפים לא פחות מ־1.5 מיליון בני אדם, רובם פליטים. אין שם אפילו מטר מרובע ללא אוהל או פחון. הצורך לפנות את התושבים משם הוא אתגר מבצעי חסר תקדים, אבל הוא אפשרי – ואף יקרה. ישראל לא תוכל לסיים את המלחמה מבלי שתחסל את שארית כוחות חמאס ברפיח, ובעיקר תסתום את נתיב הברחת הנשק דרך מנהרות ממצרים. גם האמריקנים מבינים את זה.
לכן המשלחת שבסופו של דבר תצא לוושינגטון תציג לאמריקנים את התוכנית הישראלית – כיצד לפנות את האוכלוסייה הפלסטינית ולכבוש את רפיח. המועד לפתיחת הפעולה קשור גם לרמדאן ולהתפתחויות במשא ומתן על החזרת החטופים.
