פיצוץ של אלקטרוניקה – זה מה שהרגשתי לאחר האזנה ל"היסטוריה סודית" של המפיק עילאי אשדות. כבר בשיר הראשון, "נס", בקצת יותר משלוש דקות אפשר לקבל טעימה מעוצמת הכישרון של היוצר הצעיר.
גם אם לא ידעתם, האלבום הזה מעלה לפני השטח את העובדה שהוא בנו של יוצר מהמוכשרים בישראל – יזהר אשדות. האבא, מלבד היותו אחד האמנים המפורסמים והידועים בישראל, הפך במשך השנים למומחה סינתיסייזרים, אמצעי נגינה אלקטרוניים וכל מה שמסביבם. כנראה ההתעסקות של האב לא נשארה בחלל הריק, ואשדות הבן נכנס לעניינים.
כמו איציק פצצתי, גם אשדות כבר הספיק להוציא אלבום אחד בקריירה העמוסה והקצרה שלו. באותה השנה הוא גם עמד מאחורי הפרויקט ששם אותו בפעם הראשונה על המפה: היוצר הצעיר שיתף פעולה עם נונו, כשהופקד על הפקת אלבומה הראשון "סטטוס" ועזר לה בפריצה המטאורית שלה.
לאשדות מוזיקה מגוונת. לצד שירים שמתכתבים עם היפ־הופ כמו "משהו לדבר עליו", יש שירים שקטים יותר כמו "מיה" ו"שיכור". מהמילים ניכר שהליריקה שלו מושפעת מנונו ומגון בן־ארי שהוא עבד איתם בעבר: לצד שורות סלנג יש תרגומים עדכניים לתהיות על כתבים בקבלה, ושיטוט בין נושאים שונים – מזוגיות ועד אמונה, מהצלחה ועד אהבה.
אשדות הפיק את אלבומו החדש לבד. בחלק מהשירים משתתפים מתן ליאור דאקלר־לוי (חצוצרה), עמית קכמן (צ'לו), וכן נונו ואבשלום מידן, שמתארחים באלבום. מידן גם עזר בהפקה של "מלאך".
פצצתי ואשדות מצטרפים לאמנים רבים כמו רמי פורטיס, שי צברי, יונתן ביטון, מיכאל סוויסה, שקל (אייל דוידי) ואושר כהן, שפעלו כנגנים־זמרים־מפיקים־כותבים שעבדו בעיקר ביצירות של אחרים, עד שהחליטו בשלב מסוים לעשות צעד קדימה ולעמוד בקדמת הבמה.
