ביממה האחרונה, מדינת ישראל בפניקה. החיסול המרשים בדמשק הרתיע את ישראל במקום את איראן וחיזבאללה, מה שהביא את משרד החינוך להמליץ למוסדות החינוך הפנימייתיים לשלוח את התלמידים הביתה, ולגנרלים בדימוס להודיע מעל כל במה אפשרית שעלינו להיערך למכה קשה.
בשנים האחרונות היינו במצב הזה לא מעט פעמים, אך לי זה מזכיר בדיוק את מה שקרה לפני תשע שנים, בתחילת 2015, כשהייתי מפקד בשירות הסדיר שלי והוצבתי בגבול לבנון. נראה שלמרות שרבים מאותם בכירים שהיו אז נמצאים כאן גם היום, אף אחד לא למד את הלקח.
בתחילת 2015, טען חסן נסראללה בנאומו כי יש לסוריה את הזכות המלאה להגיב לכל תוקפנות אווירית מצד ישראל בשטחה. מספר ימים לאחר מכן, ב-18 בינואר, כלי טיס ישראלים תקפו – על פי פרסומים זרים כמובן – שיירת רכבים בה היה ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד, מפקד הזרוע הצבאית של חיזבאללה שבעצמו חוסל ב-2008. מורנייה הבן נהרג במקום יחד עם עוד עשרה מחברי השיירה, בהם מוחמד עיסא, מחזיק תיק סוריה ועיראק בחיזבאללה; הגנרל האיראני עלי אללה-דדי ששימש כיועץ לצבא הסורי מטעם משמרות המהפכה ואבו עלי טבטבאי, קולונל איראני שהיה אחראי לבניית הכוח שיפשוט על הגליל. החל מאותו יום, בחיזבאללה ואיראן הכריזו באופן פומבי שהם ינקמו בצורה קשה בישראל בעקבות חיסול המפקדים.
אלה אנשי המפתח שהיו בישראל באותם ימים: ראש הממשלה היה בנימין נתניהו ושר הביטחון היה משה יעלון, כשבדצמבר 2014 הוחלט ללכת לבחירות שיתקיימו בחודש מרץ 2015. הרמטכ"לות הייתה בשלבי מעבר מבני גנץ לגדי איזנקוט, סגן הרמטכ"ל היה יאיר גולן, מפקד פיקוד צפון היה אביב כוכבי, ראש אמ"ן – הרצי הלוי, ראש השב"כ – יורם כהן, ראש המוסד – תמיר פרדו, ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ היה אהרון חליוה ומפקד עוצבת חירם (חטיבה 769) שאחראית על רכס רמים ואצבע הגליל היה דן גולדפוס.
במשך עשרה ימים, ישראל הייתה בפניקה מהתגובה האפשרית של חיזבאללה ואיראן. כל מוצבי הר דב והרכס נכנסו לכוננות של 24 שעות ביממה. החקלאים באזור התבקשו לצמצם את העבודה סמוך לגדר ושאר כוחות צה"ל שבעמק הונחו לשהות מחוץ למוצבים מחשש לירי מרגמות ונאסר עליהם להתקרב לצירי המערכת באצבע הגליל במהלך שעות החשיכה. האמירה הברורה הייתה שאחרי החיסול הישראלי, עלינו לתת לצד השני לגבות מחיר, יהיה אשר יהיה, כדי שהאזור יוכל לחזור לשגרת חיים. מה שאכן קרה.
ב-27 בינואר, ביום העשירי לחיסול מורנייה, שיגר חיזבאללה שתי רקטות מסוריה לרמת הגולן הישראלית, שנפלו בשטחים פתוחים. למחרת, בשעות הבוקר, ירו פעילי הארגון שישה טילי נ"ט לעבר שיירת רכבים של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד צבר רס"ן יוחאי "ג'וחא" קלנגל וסמל ראשון דור ניני. עוד שבעה לוחמים נפצעו באירוע. בצה"ל החליטו כמובן להכיל את האירוע והסתפקו בירי ארטילריה לעבר מקורות הירי. בכך הסתיימה המתיחות באופן מיידי, תוך שצה"ל ומדינת ישראל מראים לכל אויבינו בסביבה, מה המחיר אותו משלמים על הרג חיילי צה"ל.
וכמו לפני 9 שנים, כך גם עכשיו. צה"ל שעל פי מקורות זרים כמובן – יזם פגיעה בארכי-מחבל, החליט להיכנס למגננה כאילו 7 באוקטובר לא אירע, ובמקום להראות עוצמה ולאיים שכל תגובה מינורית תביא לגביית מחיר לא-מידתית, החליטו לשדר לאיראן ולחיזבאללה שאנחנו נתונים לחסדיהם ורק מחכים שהם יואילו בטובם לירות עלינו בחזרה.
היממה האחרונה, בה ראשי המדינה לא פוצים פה ומשאירים לאזרחים לטבוע בבהלה ובפניקה בעקבות התהייה מה האיראנים יעשו לנו, היא לא פחות מבושה. אבל מה אפשר לצפות ממי שכבר התנהל ככה בכל הפעמים האחרונות שדברים כאלה קרו?
