האם איראן תחליט שהגיעה העת לפתוח את המלחמה בחזית הצפון? ייתכן שהמאבק בראש התמנון האיראני הגיע השבוע לנקודת האל־חזור, למקום שבו טהרן תכריע בזכות ההסלמה במלחמה שמנוהלת עד כה על אש קטנה מול חיזבאללה, ואשר ישראל למעשה מתכוננת אליה מאז 7 באוקטובר.
בימים האחרונים, מאז החיסול המיוחס לישראל של בכירי משמרות המהפכה בסוריה, כולל מוחמד רזא זאהדי, הממונה מטעם כוחות קודס על סוריה ולבנון, נערך צה"ל לתגובה. אגב, אין באמת צורך לקבל אחריות על חיסול כזה בשביל לצפות למתקפת נגד. די בכך שהמנהיג הרוחני העליון של איראן, עלי חמינאי, מאיים על ישראל ומייחס לה את הפעולה בשביל להכניס את המדינה כולה לכוננות תגובה. ממילא, מי שתוקף ומשמיד מבנה כזה, קונסוליה ליד השגרירות שבפועל מהווה שטח ריבוני של איראן, מעביר מסר לצד השני: אנחנו מוכנים למלחמה, עכשיו תורכם.
בשבועיים האחרונים ישראל כמו הזמינה את אויביה למלחמה כמה פעמים, אך עד כה הם טרם הסכימו להתייצב. מבחינת ישראל, המועד הנוח ביותר לפרוץ המלחמה בצפון היה אמצע מרץ ותחילת אפריל. במהלך החודש החולף העלתה ישראל את גובה הלהבות: מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה מנה עשרות הרוגים בכל אחת מהגזרות בחזית הצפון, משהו שלא היה כמוהו מאז השבוע הראשון של המלחמה. הפיצוץ הגדול, תרתי משמע, אירע בתקיפה בדמשק. משלב זה כבר ברור שהאיראנים לא יבליגו עוד. המעצור היחיד עד כה בפני האיראנים, כך נראה, הוא הבנה שלא כל צעד "משתלם" מבחינתם, וכי התגובה של ישראל תעלה להם ביוקר. האם ההבנה הזו חלחלה עמוק די הצורך כדי למנוע כל תגובה שהיא? בימים הקרובים אני סבור שנדע יותר.
צה"ל הודיע אתמול כי במסגרת הערכת מצב עדכנית הוחלט על עיבוי וגיוס אנשי מילואים למערכי ההגנה האווירית. אתמול כבר נרשמה עליית מדרגה נוספת: הפיקוד הבכיר בצה"ל החליט על השעיית היציאות של היחידות הלוחמות. "צה"ל מצוי במלחמה, ופריסת הכוחות נבחנת כל העת, בהתאם לצורך המשתנה", ציין בהקשר הזה גורם ביטחוני. במילים אחרות, הצבא נערך למתקפה אפשרית שתהווה אות הפתיחה למלחמה בצפון.
מילה אישית על עצמי: אני במקור תושב הצפון, וגרתי שם מהולדתי עד לפני שש שנים. בני משפחתי כולם מתגוררים עדיין בצפון וסובלים מהלחימה מול חיזבאללה, ואני לא מזלזל לרגע בסיוט שהם חווים כבר חצי שנה. אבל יש הבדל בין לחימה למלחמה, וחשוב להדגיש שיש פער בין שני המושגים הללו.
יש כמה אפשרויות למלחמה בצפון. התרחיש הראשון הוא מלחמה בדרום לבנון: לישראל אין כוונה להציב מטרה של השמדת כלל היכולות של חיזבאללה בלבנון. זו משימה בלתי אפשרית. במקום זאת, היעד המעשי הוא הרחקת איום של פשיטה ודחיקת כוחות רדואן למרחק גדול מספיק מהגבול, כדי שבזמן אמת תדע ישראל להגן על כוחותיה ותושביה – בניגוד להתפתחות האירועים בעוטף עזה ב־7 באוקטובר. המשמעות בפועל היא תקיפה של תשתיות חיזבאללה בדרום המדינה, אזור שבו יש אלפי מטרות של ארגון הטרור.
השגת היעד של הרחקת חיזבאללה יקרה בהתאם לכמה תסריטים: הסכם לפני מלחמה או אחריה, ובעיקר הסכם שבמסגרתו ישראל תבטיח את הרחקת האיום ואת האכיפה שלו בשוך הקרבות.
תרחיש המלחמה השני כולל העמקה של התקיפות בלבנון עד למרחק של אפילו 150 קילומטרים מגבול ישראל. תקיפה כזו אמורה לשלול מנסראללה כמעט חצי מיכולת התקיפה שלו בזמן קצר – משימה שאפתנית למדי. הנזק שיגרום צה"ל בתקיפה כזו לא מספיק כדי להחזיר את חיזבאללה למצבו בתום מלחמת לבנון השנייה ב־2006, אבל הוא יעמיד את הארגון השיעי בפני דילמה אם ירצה להסלים עוד את המלחמה ולהגיע לתסריט השלישי, שמשמעותו היא הרס מוחלט של לבנון.
מלחמה כזו תארך יותר משנה, והיא תוביל להשמדת רוב יכולותיו של חיזבאללה. המראות שיגיעו מלבנון ישקפו בעיקר נזק אדיר, ישנו את המצב ויביאו את ישראל למקום שבו היא יכולה לנקוט בלבנון פעולות מב"מ – סיכולי העברות נשק ותקיפות על פעילי טרור – בדומה לסוריה, מבלי שתחשוש מפתיחת מלחמה בתגובה.
עד שנת 2011 בערך זה היה מצב העניינים מול נסראללה, אבל ההתעצמות הבלתי פוסקת של חיזבאללה שינתה את המשוואה והפכה אותה להרתעה הדדית. ואכן, אם להודות על האמת, ההרתעה הזאת מנסראללה ומיכולותיו מנעה מאיתנו לפתוח עד כה מלחמה בחזית נוספת בצפון. צריך להבין שגם בישראל נחווה נזק קשה מאוד, הרס רב של יישובים אינספור, והמדינה תשותק בפועל לפרקי זמן ארוכים.
איך נדע לאיזה תרחיש מכוונת ישראל? אם להודות על האמת, זה לא באמת תלוי בנו, אלא בעיקר בתגובה של אויבינו. ככל שיחריף נסראללה את מתקפתנו נגדנו, כך אנו נעמיק בתגובה את הפעולה בלבנון ונדלג ישירות לשלב השני או השלישי. גם למעצמות העולם יש מה להגיד על התפתחות המלחמה, וקשה יהיה מאוד לנהל אותה תחת לחץ בינלאומי כבד וללא תמיכה אמריקנית – שגם היא עצמה מפעילה כיום לחץ, נוסף על זה של מדינות אחרות.
יש גם משמעות אחרת לתקיפה שיוחסה לישראל בדמשק: היא העבירה את עיקר הכובד של תשומת הלב צפונה, והפכה את עזה לזירה המרכזית פחות. המצב יישאר ככה לפחות עד לתגובה האיראנית הצפויה, ובהתאם לחומרתה תשתנה המשוואה וכובד המשקל ישתנה או אפילו יגדל.
אגב, יש מי שישאל אם ישראל יכולה להפתיע ולתת מכת פתיחה משלה, עוד לפני שאיראן ושלוחותיה יאתגרו את צה"ל. בהחלט כן, אבל זה יקרה רק אם המודיעין שלנו יגלה מה התכנון האיראני, והמכה המוקדמת תמנע את יישומו בפועל.
