בעזה השבוע התמקדה תשומת הלב במתקפה על כלי רכב של מתנדבי ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי, WCK, בלילה שבין שלישי לרביעי. מאז המתקפה הצבא מתחקר את האירוע, מנסה להבין מה אירע שם וכיצד להפיק לקחים מהמתקפה.
מעדויות שהגיעו למקור ראשון עולה כי צה"ל אכן הצליח לגבש תמונה של הנעשה במתקפה, הפיק לקחים ואפילו פתח חמ"ל אחוד למניעת הישנותו של אירוע כזה. במקביל, הצבא מעדיף להתנצל בפני העולם ולקבל אחריות, אך לא לפרט מה היה הכשל שהביא לטעות המצערת שבמסגרתה נהרגו פעילי הסיוע.
פקודת המבצע הבהירה כי צה"ל מונחה לסכל ניסיון של מחבלי חמאס להשתלט על משאיות הסיוע שנכנסו לעזה. את ההנחיה הזאת, אגב, קיבל הצבא מהקבינט המדיני־ביטחוני בתחילת המלחמה, אי שם ב־18 באוקטובר 2023, בעקבות לחץ כבד של ארה"ב. ההנחיה הבהירה כי הסיוע ההומניטרי לעזה יימשך "כל עוד האספקה לא תגיע לחמאס", וכי כל ניסיון של ארגון הטרור להשתלט על הסיוע – יסוכל.
זה הבסיס לפעולה השבוע, בדומה לפעולות אחרות בתקופה האחרונה – שאגב, לא ממש הצליחו לסכל את ההשתלטות של חמאס על הסיוע ההומניטרי. לפי עדויות של מפעילי כלי טיס, משאיות הסיוע נצפו עם כניסתן לעזה, וחמושים אחדים של חמאס רצו לעברן. בעבר השתלט חמאס בקלות על משאיות מעין אלה, לעיתים תוך כדי נסיעה.
לדברי מפעילי כלי טיס ששוחחו עם מקור ראשון, זהו אירוע מורכב מאוד, המתנהל במציאות כאוטית במיוחד. זו הסיבה שבעבר הובילה אותם גם להתריע בפני מפקדיהם כי סיכול ההשתלטות הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, עם פוטנציאל ברור מאוד לתקלות. אלא שלטענתם, מפקדיהם לא היססו והדגישו כי זו פקודת המבצע. הירי, אם כן, נועד להרוג את מחבלי חמאס שניסו להשתלט על המשאיות, ויהי מה.
בצבא עקבו אחר החמושים שהמתינו כמה שעות למשאיות הסיוע. עם כניסת המשאית הראשונה התקדמו אליה המחבלים בניסיון לבזוז אותה. במקרים דומים בעבר, הסחורה נפרקה במהירות ופוזרה בשטח תוך זמן קצר. השבוע אירע מקרה חריג, כאשר במהלך השתלשלות העניינים הגיעו כמה ג'יפים למקום, שמהם יצאו אנשים לבושים באפודים, ללא כלי נשק, והשתלטו על המשאיות. תחילה בצה"ל סברו שמדובר בפעילי חמאס שביקשו לבזוז את המשאיות, מבלי שהצליחו להבדיל ביניהם לבין המחבלים האמיתיים – ולא ידעו כי מדובר באנשי ארגון הסיוע.
מפעילי כלי הטיס נאלצו להחליט מה לעשות בזמן קצר מאוד, תוך שניות אחדות. תחילה הם חשבו לא לתקוף, כדי לנסות להבין את המתרחש ולהבין מה קורה בשטח – אך לבסוף הוחלט לתקוף. בצה"ל מנסים להבין מדוע זה קרה, ואם ההחלטה נעשתה מבלי לדעת שהמפעילים ביקשו להבין את הנעשה בטרם תקיפה.
אגב, כמה דקות קודם לכן שוגרה פצצה קטנה יותר לאזור, מה שגרם לחלק מלובשי האפודים לרוץ למשאיות במקום לברוח ולהסתתר – התנהגות אופיינית למחבלי חמאס, ולא למתנדבים של ארגוני סיוע. התנהלות זו גרמה למנהלי האירוע להסיק כי אכן מדובר במחבלים, ולפיכך גם בוצע ירי קטלני.
זו דוגמה לאופן שבו החלטה של שבריר שנייה יכולה להפוך סיפור אחד לאירוע מרכזי המסעיר את כל העולם, שהלחץ שנגרם בעקבותיו עלול אפילו לאלץ את צה"ל לעצור לרגע את הלחימה. התחקיר שביצעו הרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום ומתאם פעולות הממשלה בשטחים בעקבות האירוע, שהתקיים בפיקוד דרום, סיפק לפחות לקח אחד שיושם במהרה: הקמת חמ"ל אחוד של מתפ"ש ומרכז האש בפיקוד הדרום, במטרה למנוע אירועים כאלה פעם נוספת.
ברקע הדברים האלה, בחלוף הסערה העולמית נגיע השבוע לסוף חודש רמדאן. בין אם ישראל מודה בכך ובין אם לאו, נראה שצה"ל המתין לסיום החודש המקודש למוסלמים כדי להתחיל את הפעולה ברפיח. טרם ברור מתי היא תיפתח ואם מלחמה אפשרית בצפון תסכל את קיומה.
צה"ל עוד לא התחיל לפעול בחלק הדרומי של מחנות המרכז בעזה, וטרם פינה את התושבים משם. לראשי הצבא ברור, עם זאת, שלא ניתן לעמוד ביעדי המלחמה ללא פעולה ברפיח והשמדת ארבעת גדודי חמאס שם, בנוסף לפעולה להשמדת שני הגדודים שנותרו במחנות המרכז. במקביל, ישראל עדיין נדרשת לחסל את הנהגת חמאס ולהחזיר את אזרחיה החטופים מעזה. בסוף, הכול מתחיל בהחלטה מדינית, ועד כה זו טרם התקבלה.
