בקבוצת הוואטסאפ של מפקדי הנח"ל במילואים סערו הרוחות. העונשים שהטיל הרמטכ"ל הרצי הלוי על האחראים לאירוע הירי שבו נהרגו שבעה מתנדבי סיוע הומניטרי, שכללו נזיפות והדחות, עוררו את זעם חבריהם לנשק של המודחים. "ביזיון" נכתב שם, "בושה" נכתב שם בין השאר, כשהביקורת הופנתה בעיקר אל הדרג הבכיר והרמטכ"ל שהחליט על העונשים. אחרי יממה קשה בהיבט ההסברה, שכללה האשמות כלפי ישראל בהרג חפים מפשע ובפשעי מלחמה ושיחה קשה בין נשיא ארה"ב לראש הממשלה, הצבא רץ מיד לתחקר כדי להגיע למסקנות מהר מאוד.
בשורה התחתונה, כאמור, הרמטכ"ל החליט על נקיטת צעדים נגד מפקד הסיוע החטיבתי, קצין בדרגת רס"ן, שהודח. כנגד רמ"ט החטיבה, קצין מילואים בדרגת אל"מ, יודח גם הוא. בנוסף, מפקד החטיבה ומפקד אוגדה 162 ננזפו, כמו גם מפקד פיקוד הדרום בגין אחריותו הכוללת לאירוע.
בין כל ההודעות בקבוצת הווטסאפ, שזעמו על הענישה, בלטה הודעה אחת של קצין במילואים. קוראים לו נועם תיבון, הוא אלוף במיל' ומאז פרוץ המלחמה פרשן בכיר באולפנים שמתפאר בפגישות רבות עם צמרת צה"ל. שורה אחת בהודעה שכתב, שהגנה על החלטת הרמטכ"ל, מעלה את השאלה האם זו פרשנות שלו או תדרוך מבכירים בצבא. תיבון כותב בין היתר כי "מדובר בדרישה אמריקנית ישירה לטיפול משמעתי באשמים", בהתכתבות שחשף כתב ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן.
אני לא יודע להגיד אם תיבון ניחש את השורה הזו בהסבר שלו להחלטת הרמטכ"ל, או שאולי שמע זאת מבכירי הצבא. מה שאני כן יודע הוא שבאותה שיחה בין ביידן לנתניהו עלתה דרישה ברורה לפתיחת הרצועה לסיוע הומניטרי ממעברים שעד היום לא העיזו בדרג המדיני או הצבאי להזכיר בכלל שהם עוד קיימים. בהודעה מטעם נתניהו אושר כי ביידן דרש את פתיחת המעברים הללו, והם צפויים להיפתח בקרוב לאחר שהקבינט אישר זאת ברוב גדול. דרישה להדחת האחראים לא הוזכרה בשום הודעה רשמית.
נצא מנקודת הנחה שלא הייתה דרישה אמריקנית כזו ותיבון המציא אותה; ביום שישי פרסמנו כאן את עיקרי תחקיר האירוע שבו נהרגו עובדי הסיוע. על פי התחקיר שהוצג לרמטכ"ל שאותו פרסמנו, אף אחד ממפקדי החמ"לים, מפעילי כלי הטיס או מי ממקבלי ההחלטות חשב ולו לרגע לצאת באותו לילה למסע הרג של חפים מפשע.
הייתה שגיאה מבצעית, הייתה החלטה שהתקבלה ולא ירדה לשטח והייתה החלטה של מי שלחץ על הכפתור ושיגר את הפצצה שהרגה. מי שלחץ על הכפתור הבין באותה סיטואציה – שלגביה כולם מסכימים שהיא קשה מאוד לתפקוד בכאוס גדול כמו ברצועת עזה – שמדובר במחבלים. הוא ראה מנקודת מבטו חמושים עם אפודים שמתנהגים כמו מחבלי חמאס, וירה כי הפקודה שקיבל היא לחסל מחבלים, ואין אחד שטוען שלא היה צריך להבחין בין מחבלים לעובדי סיוע.
עוד קודם לכן נשמעו בצבא טענות כי מדובר במשימה קשה מאוד שתיגמר באסון, אך הן לא הגיעו לפיקוד הבכיר. ההחלטה שכן התקבלה הגיעה רק אחרי האירוע, והיא להקים חמ"ל משותף של מרכז האש בפיקוד הדרום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
אם היה חמ״ל כזה יום קודם – התקרית הזו לא הייתה מתרחשת, אם היו מקשיבים למפקדים בחמ״ל ועונים על המורכבות שהוצגה בדרגי השטח – חיי 7 חפים מפשע היו ניצלים. אז אם המערכת לא הקשיבה ולא נתנה מענה לצורך כל כך חשוב כמו חמ״ל משותף – על מה ההדחה? קשה מאוד שלא להתחבר לפרשנות או הידיעה של האלוף במילואים תיבון שהדרישה להדחה הייתה אמריקנית. אני מאוד רוצה להאמין שלא הייתה דרישה כזו, לא הייתי רוצה לראות צבא שסוגר חשבון עם הגיבורים האמיתיים של המלחמה כי היא הגיעה בשיחה מוושינגטון, ואם אכן הם הודחו בגלל הדרישה מארה"ב – שיתביישו המדיחים.
