בימים אלו, בכל ארגון גדול וקטן ייערכו להרמות הכוסית לקראת חג הפסח. גם בלשכות העסוקות ביותר בניהול המלחמה, אצל שר הביטחון, המטכ"ל, מפקדי החיילות, ראשי הארגונים וכל ראשי האגפים בגופי הביטחון כנראה ימצאו זמן להרים כוסית לכבוד החג. מי במסגרת מצומצמת ומי במסגרת רחבה. מי בשילוב עם סיום טקס הכשרה ומי בשילוב עם הדלפה לעיתונות על התכנים שנאמרו בחדרי חדרים לקהל שכולו דעה אחת. די להיווכח בטקסים האחרונים (סיום קורס קצינים כדוגמא) וניתן כבר להבין מה ישתלב בכל נאום של ראשי מערכת הביטחון. הצורך בציבורים נוספים שייכנסו תחת האלונקה. וזה בלשון עדינה. יהיו מי שיתבטאו באופן חריף יותר לקול צהלת קהל פקודיהם.
הייתי רוצה להציע מלל חלופי לראשי מערכת הביטחון, שיחליף את מס השפתיים של "אנו תקווה שכעת נראה יותר משרתים ונשיאה שוויונית בנטל" כאילו המדובר בתפילה לגשם ובגזירת שמיים. הנה הצעה לשימושכם:
"בימים אלו בהם הפוליטיקה והתקשורת גועשת על סוגיית השוויון בנטל, זו ההזדמנות שלנו לא להתבלבל מהרעשים, ולהביט אל עצמנו פנימה. לשאול את עצמנו, בכל הארגונים והיחידות, את השאלות הקשות, כיצד הגענו למצב בו ציבורים רחבים מאוד אינם רואים את עצמם משתלבים במערכות ובמשימות הלאומיות אותם אנו מובילים. אם אכן מדובר בסוגיה לאומית קיומית הרי שעלינו לעסוק בזה באופן מעשי ולא להמתין לגזירה משמיים אם בדמות חוק או כל הסדר פוליטי אחר. אלו יעשו את תפקידם, אך אנו תפקידנו לפעול כעת, לא לחכות.
קל להאשים את האחר, זה מפלטו של הבורח מאחריות. אם יש משהו שאנו, המערכת הביטחונית בכלל ואנחנו בפרט, צריכים לדעת לקחת על עצמה כתוצאה מהאירועים האחרונים הרי שזה להביט היכן אנו כשלנו, לבדוק את הטעון שיפור ואת הראוי לשינוי. להכיר בחטא הקדמון של הגאווה ולעשות בדק בית האם והיכן הוא פלש לשורותינו כך שלא איפשר לנו לשמוע את הצרכים של אחינו, של ציבורים שונים מאיתנו. האם הסתגרנו בדעותינו וברחשי ליבנו מבלי להקשיב לזולת, גם אם הוא לובש מדים שונים? האם עשינו מאמץ להתפשר ולאפשר לאורחות חיים שונות משל רובנו להשתלב בחיי היום יום שלנו, ובחיינו המקצועיים כיחידים וכארגון? האם כאשר השקענו משאבים להגדלת כוחו של הארגון לקחנו את המשימה הלאומית הזאת בחשבון?
"אני קורא מכאן לכל מי שעומד בראש, למטכ"ל\ למפקדי החיילות\לראשי האגפים\למפקדים הבכירים, אל תחכו להחלטות של בתי משפט ולהסדרים פוליטיים, תקדמו בסבר פנים יפות את קבלת האחר והשונה, פתחו את השורות, היו יצירתיים, קשובים לצרכים ולמניעים של אחינו חלקם כבר משרתים עימנו. קדמו מגוון פתרונות כל אחד בגזרתו. תשקיעו בזה, תעבדו בזה, ונצא מזה כעם אחד בלב אחד.
"ושיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמח כעם אחד בלב אחד. לחיים".
