הדיווח כי הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק יוסף, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית, מעלה מחדש את הויכוח רב השנים: האם רק קריטריונים מקצועיים צריכים להנחות את הענקת הפרס – או שמא גם קריטריונים ממלכתיים?
הרב יוסף הוא אותו רב שאמר בשיעור תורה עם תלמידיו כי אם יכריחו חרדים להתגייס – נעזוב לחו"ל. זוהי אמירה מקוממת, אך האם היא חורגת מתחומי הממלכתיות? האם אמירה זו פוגעת בממלכתיות יותר מאשר חתימתו של פרופ' עודד גולדרייך, חתן פרס ישראל למתימטיקה ומדעי המחשב, על עצומה שבה ביקש מהאיחוד האירופי ליישם את מדיניותו להימנע משיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מיהודה ושומרון – ובמילים אחרות החרמת אוניברסיטת אריאל? לטעמי לא. ואסביר למה.
לגבי הקריטריונים המקצועיים, הרי שחזקה על ועדת הפרס – המורכבת מאנשי מקצוע בתחומם – ללמד על הבולטות המקצועית של המועמד. הממלכתיות היא כבר סיפור אחר, והיא מורכבת יותר במדינות בהן החברה משוסעת ומנהלת מאבק ערכי על הזהות שלה.
במקרה של הרב הראשי יצחק יוסף, את ההפתעה סיפק יו"ר האופוזיציה ומפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד, כאשר הגיב בנוגע להענקת פרס ישראל לרב הראשי כי "אני לא מומחה גדול בכתיבה תורנית, אבל המשפט 'נרד מהארץ' לא קשור זה". רוצה לומר – אין בכך פגיעה חריגה בממלכתיות.
לגבי פרופ' גולדרייך, את הפתרון סיפק בג"ץ בדעת רוב השופטים – יעל וילנר ויצחק עמית – כאשר הורה לשרת החינוך דאז יפעת שאשא ביטון לפעול על פי המלצתה של ועדת פרס ישראל ולהעניק את הפרס לשנת התשפ"א לפרופ' גולדרייך. השופטת וילנר הסבירה כי היא מקבלת את עמדתו של היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, שאמר כי החלטתה של השרה שאשא ביטון שלא להעניק לגולדרייך, אינה נתמכת ב"תשתית ראייתית" בכל הנוגע לביטול הפרס בשל שיקולים חיצוניים.
וילנר אף ציינה כי גולדרייך חתם על עצומה שבה התבקש האיחוד האירופי ליישם את מדיניותו ולהימנע משיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מיהודה ושומרון, וכי מדיניות זו נכללת מפורשות גם בהסכם שעליו חתמה ממשלת ישראל עם האיחוד האירופי בתחומי שיתוף פעולה מדעי ותעשייתי – הסכם שבמסגרתו הסכימה הממשלה להחריג מתחולתו את יהודה ושומרון. רוצה לומר, מדיניותה של הממשלה היא זו שהדירה את אוניברסיטת אריאל, אז מה רוצים מפרופ' גולדרייך.
בטקס הצנוע בו קיבל גולדרייך את הפרס, הוא התייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הסיפור לא שלם בלי לציין את המחיר ששילם עם אחר על התקומה שלנו ועל המחויבות המוסרית שלנו לנסות את מיטב יכולתנו כדי לפצות ולא להמשיך לדכא את העם האחר. אנחנו כמובן עושים ההיפך. באופן אישי זה משחיר לי את החיים", הוא אמר. האם אמירתו זו פוגעת בממלכתיות יותר מאשר אמירתו של הרב הראשי שקרא לעזוב את הארץ? לטעמי לא.
המקרה של הרב יצחק יוסף מלמד כי הענקת פרס ישראל צריכה להיות מקצועית יותר מאשר ממלכתית, בדיוק באותו האופן בו היה נכון היה להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס – לפחות בכל הקשור בפרסים המקצועיים. במקרים אלה, הפגיעה בממלכתיות ראוי לה שתישקל במקרים החריגים ביותר, ואם להשתמש במילותיו של בג"ץ כשדחה את העתירה לביטול חוק יסוד הלאום: הממלכתיות תיכנס לפעולה במקרים בהם יש פגיעה אנושה בזהות היהודית והדמוקרטית של ישראל.
