זוכרים שהיו שיחות בבית הנשיא על מנת להגיע לפשרה על כל אותן סוגיות חוקתיות-משפטיות שעמדו על הפרק?
מישהו יכול להסביר לי מדוע היום, אף אחד מהשמאל או מבית הנשיא לא לוחץ לשבת סביב השולחן ולהגיע למתווה מוסכם באותן סוגיות? מדינת ישראל כבר לא זקוקה לחוקה וכללי משחק חקיקתיים? מדוע המתווה שהציע הנשיא כבר לא רלוונטי? כל זה כמובן, אחרי שהימין הואשם בביזוי הנשיא בכל פעם שהעלה הערה או הסתייגות לגיטימית כלשהי.
מצחיק להיזכר שבזמנו, כדי לפתות את החרדים להסכים למתווה, הסכימו בבית הנשיא ובשמאל שהוא יכלול עקרונות לחוק גיוס (או חוק אי גיוס, יותר נכון לומר), והנה כיום אף אחד לא מדבר בשמאל על אותם עקרונות.
וכל כך למה? כי מתברר למפרע, למי שלא הבין זאת לכתחילה, שלא הרפורמה המשפטית הציקה לאנשי השמאל, אלא היה זה עוד תירוץ להפלת הממשלה והדחת נתניהו מראשותה. בדיוק כמו חוק הגיוס שהחליף את הרפורמה בתפקיד עילת הפלת הממשלה.
כך גם התברר למפרע ש"אחים לנשק" זה פייק אחד גדול, עם שימוש נואל במושג שהיה קדוש, שכן איך בדיוק יש בין המפגינים "אחים לנשק", בזמן שעשרות אלפים מגויסים ללחימה בצפון, בדרום ובאיו״ש. תרשו לי לנחש, אבל אם היה חלל אחד מהארגון שהודיע בשעתו כי יסרב להתגייס, הדבר היה מפורסם בשלטי ענק בחוצות איילון, כשם שטרחו לפרסם כל שקל שהוציאו עבור כוחות הביטחון. מתברר למפרע כי זה ארגון של בני ששים פלוס בממוצע, שעושים את עברם הצבאי קרדום לחפור בו. התברר למפרע לכל עם ישראל כי כור מחצבתם של האחים האמיתיים לנשק נמצא קצת יותר במכינה בעלי או בישיבת ההסדר בירוחם – ולא בדיוק בתל אביב – אשר בהיותה העיר הגדולה ומלאת הצעירים ביותר במדינה, לא הראתה אחוז גיוס בהתאם.
השבוע גם התברר למפרע בדברי נגיד בנק ישראל, כי כלכלת ישראל איתנה למרות המלחמה הרב-זירתית והיקרה שנכפתה עליה, כאשר אותו נגיד היה מהראשונים ללכלך על הכלכלה הישראלית בתקשורת הזרה ולהלך אימים שאם פסקת ההתגברות תעבור אזי תתמוטט כלכלתנו.
עוד מתברר למפרע, למי שלא הבין לכתחילה, כי רוב עם ישראל מבין שהשתמשו בו בהפגנות קפלן. כיום מתייצבים להפגנות רק אותם אלפים ספורים של אנרכיסטים, המונהגים על ידי אותם שורפי אסמים שמתחבאים מאחורי תארים אקדמאים גבוהים, ואשר גנבו בשעתו את דעת ההמונים. ומה שמדהים הוא שראשי ממשלה, שב״כ וצה״ל לשעבר, מגבים את אותו מיעוט אלים ואף מסיתים אותו לפגיעה בראש הממשלה. היכן כרמי גילון אחרי שנות הדור בהם הטיף לנו שמילים מובילות למעשים? איפה הוא, אחרי שפורצים מחסומים וטבעות אבטחה? איפה הוא, אחרי שמרימים רחפנים לכיוון בית ראש הממשלה? הוא הרי יודע שאם חלילה יירצח ראש הממשלה, עלולה להיות פה קטסטרופה. מתברר למפרע, שזה לא מעניין אותו ואת חבריו. העיקר שביבי לא יהיה ראש ממשלה, ושאולי ההגמוניה תישאר בידיהם.
לכל הצביעות, האנרכיזם וההסתה אנו מוצאים גיבוי מלא בערוצי התקשורת. כך למשל, עוד בטרם בירור פשוט של העובדות, שפכו את דמו של מי שדרס (כמובן בדגש על היותו ביביסט) מפגינים קפלניסטים שחסמו את הכביש שלא כחוק – מה שלא נעשה כאשר היה מדובר בהפגנת חרדים – וכאשר התפרסם סרטון שמוכיח לכאורה כי הייתה תקלה טכנית ברכב, אף אחד לא טרח לפרסם אפילו הבהרה או ספק. אבל התנהגות נואלת זו של התקשורת לא מתבררת למפרע, היא מוכרת וידועה לכתחילה.
