ככל שמתגלים ממדי ההרס והאיום הקיומי שממיטות ההפגנות האלימות על ישראל, אין עוד מנוס מלקרוא לילד בשמו: פורום 555 המפעיל את תנועות הפַּלָּגָה הקפּלניסטיות, דומה להפליא במטרותיו ובשיטות הפעולה שלו למטרות ולשיטות הפעולה של קבוצת המרד מבית מדרשו של מאיר אטינגר, נכדו של הרב מאיר כהנא. ראוי למערכות הביטחון ואכיפת החוק לעמוד על קווי הדמיון ביניהם, כדי להדוף את הסכנה המרחפת על הבית השלישי.
קבוצת המרד, פלג מתבדל בקרב נוער הגבעות, קמה באוקטובר 2013 כקריאת תיגר לחולשתה הרוחנית של ישראל החילונית, שהרסה מאחזים ונערכה להקמת מדינה פלסטינית. הקבוצה ראתה בממשלת ישראל אויב שאסור לשתף עימו פעולה. נאמנים לחזון תורת המלך, ניסחו חבריה מניפסט מרד שמטרתו להפיל את השלטון, ולהמליך במקומו מלך על פי ההלכה.
המערך הארגוני הושתת על קבוצה קטנה וצעירה, שאיננה התארגנות מסודרת. שיטת הפעולה נשענה על הצתת נקודות תורפה נפיצות, הנוגעות לסכסוך הערבי־יהודי ולסוגיות דת ומדינה, במטרה לערער את היציבות הפנימית מחד גיסא, ואת מעמדה הבינלאומי של ישראל מאידך גיסא, ולהביא ל"ערעור יכולות השלטון במדינה". השיטה נקטה פעולות תג מחיר אלימות שנועדו לגבות מחיר מדיני מהממשלה על מעצרים מנהליים, הריסת מאחזים ופיגועי טרור באמצעות השחתה, הצתה והרס של רכוש במתקני צה"ל והמשטרה, התנגדות לפינוי מאחזים וריסוס כתובות מאיימות. קבוצת המרד נעדרה משאבים פוליטיים ומשפטיים, והשפעתה נבלמה תוך זמן קצר בידי המדינה, שנקטה נגדה יד קשה.
במרץ 2020, שבע שנים לאחר הולדת קבוצת המרד, נוסדה קבוצת מרד ב"הנהגה רוחנית" של אהוד ברק: פורום 555. בעוד שאטינגר פעל מתוך אידיאולוגיה ערכית, נראה כאילו ברק – רמטכ"ל מצטיין בדימוס – פועל מתוך תסכול מכישלונו לשחזר את ימי זוהרו הצבאיים בכהונתו הקצרצרה כראש ממשלה, וכשהוא מוּנע משנאה חסרת מנוח נגד פקודו בנימין נתניהו.
ברחבי הרשת מתועד ברק כשהוא שוטח בפני הפורום את חזון נפילת נתניהו ומלביש אותו באדרת ה"דמוקרטיה". תורת המלך של ברק – השואפת להפלת נתניהו והמלכת ברק במקומו – נשענת, כפי שסיפר, על ספרו של מקס ובר "על הכריזמה ובניית המוסדות", הכולל המלצות להצתת מרי אזרחי.
המערך הארגוני מושתת על מטכ"ל בן 555 אנשי צוות אוויר בדימוס, המתפעל עשרות תנועות מחאה ואלפי מתנדבים שפועלים כצבא מאורגן וממומן במכונת כספים משומנת, בתמיכת רמטכ"ל בדימוס. שיטות הפעולה מכוונות אישית נגד נתניהו במטרה להחלישו ולהפילו, אך למעשה פוגעות בעיקר ביציבותה הפנימית והבינלאומית של ישראל. כמעט כל מדיניות של הממשלה – ממיגור הקורונה, דרך הרפורמה המשפטית ועד להתנגדות לעסקת חטופים פושעת – זוכה לתגי מחיר שברק וקבוצתו מעודדים: השחתה והרס מרחבים ציבוריים, חסימות נתיבי תחבורה ראשיים מסכנות חיים, הסתערויות על סמלי שלטון, התנגשויות עם המשטרה, עידוד סרבנות וכן הפצת מסרים פוגעניים, לרבות רמיזות לפגיעה בראש הממשלה.
קווי הדמיון בין תנועת המרד של אטינגר לזו של ברק מבליטים דפוס זהה של חתירה להפלת שלטון חוקי שנבחר באופן דמוקרטי והחלפתו באחר באופן אנטי־דמוקרטי. אך בעוד שפוטנציאל הסכנה במרד של קבוצת אטינגר הצעירה וחסרת הניסיון נותר שולי, הודות לבלימתו המהירה בידי שב"כ, פוטנציאל הסכנה של קבוצת ברק – שהיקפה גדול יותר, והיא מבוגרת, מנוסה, ונהנית מעוצמה כלכלית ומתמיכת האליטות – גדול הרבה יותר.
בשבועות האחרונים, עם ההסתערות לעבר בית ראש הממשלה, נראה שהפוטנציאל מאיים לפרוץ גבולות חדשים. ראש שב"כ הזהיר אומנם שמדובר במגמה ש"עלולה להוביל למחוזות מסוכנים", אך אזהרה זאת היא בבחינת "תולין את הקלקלה במקולקל". קריאותיו של ברק, תוך הבערת הלבבות והרחובות בשעת מלחמה, הן תג מחיר המסכן את שלום המדינה ואת שלום ראש הממשלה. זהו תג מחיר המחייב את שב"כ לפקוח עין על נער הגבעות המורד – ומוטב שעה אחת קודם.
