הלילה עם ישראל ניצל. בסייעתא דשמיא. בסיעתא דטכנולוגיה, מודיעין ושיתופי פעולה ביטחוניים. בזכות דיפלומטיה ובזכות אנשים שעמלו ועבדו קשה לילות כימים זמן רב.
בעקבות המתקפה החמורה מאיראן, מערכת הביטחון הישראלית התגייסה במלוא העוצמה (תוך שהיא מטילה ממשקלה גם על העורף, יעידו ההורים שזכו לבלות עם ילדיהם היום) והצליחה להדוף את האיום הקיומי המתרגש (כן, 300 טילים וכטב"מים הם איום קיומי). ישראל הפגינה יכולות טכנולוגיות מרשימות, איסוף מודיעין משוכלל ותגובה צבאית יעילה ומדויקת. הציבור הישראלי יכול להרגיש הקלה ורוח גבית לאחר הישג משמעותי זה.
אולם, דווקא בשל ההצלחה הגדולה, קיימת סכנה של שאננות ורפיון כוחות. פעמים רבות לאחר ניצחון טקטי, קיימת נטייה טבעית להתרכז באיומים אחרים ולהתעלם מהאויב שכבר "נחל מפלה". תופעה זו דומה למצב בשטחי העוטף סביב רצועת עזה, שם הסתמכות יתרה על כיפת ברזל ויכולות המודיעין הובילה לוויתור הדרגתי על כוננות מלאה (עד שכל אלו כשלו כאחד).
לאחר המתקפה מאיראן, חיוני שמערכת הביטחון הישראלית תשמור על רמת הכוננות הגבוהה ולא תיפול לפיתוי של "ניצחנו", המתווך ע"י האמריקנים. האיום האיראני לא נעלם, ודאי שלא בטווח הארוך – אבל גם לא בטווח הקצר. להיפך, איראן הביעה את נכונותה וקלות ידה על ההדק. יש להמשיך ולעקוב אחר התגברות האיראנים, השקעה בפיתוח טכנולוגי ובעיקר – מה שחסר עד עכשיו – חידוד יכולות התגובה המיידית. רק כך ניתן יהיה להבטיח שההצלחה הנוכחית לא תהפוך לכישלון עתידי.
על מדינת ישראל לתת מענה של תקיפה במישור הצבאי לאיום האיראני. ככל שיחלוף זמן ממועד המתקפה, כך תלך ותפחת הלגיטימציה של ישראל להגיב באופן נחרץ בעיני הקהילה הבינלאומית. לכן, מוטל על ישראל לפעול במהירות ובנחישות על פי הכלל הקדום הפשוט של "הקם להורגך השכם להורגו" – כלל שנשכח במערב ולצערנו גם בישראל, חרף הקרבה למאורעות 7 באוקטובר.
בהתאם לכלל זה, שמקורו שימור והגנת החיים, מוטב היה לו כבר התקבלה החלטה עוד בטרם ביצעה איראן את אשר ביצעה (ואשר על פי מקורות זרים היה ידוע מראש לפחות בטווח של מספר ימים), וכבר בעת הנעת מנועי הטילים והכטב"מים עם צאת השבת היו טילים עושים את דרכם אל עבר מטרות מוגדרות מראש ברחבי איראן (הנזק שיגרמו אינו העניין כי אם ההרתעה בעצם הנכונות שבהפעלת הכוח). זאת מבלי להמתין להתייעצויות – לא פנימית בקבינט ולא חיצונית עם אומות העולם, ומוטב עם אזהרה מראש לאויבינו, שיידעו את מחיר פעולתם.
נזכיר כי חרף השינה הטובה של מרבית אזרחי ישראל במהלך מוצאי שבת, מדובר במתקפה שאיימה על חייהם. חוסר תגובה תקיפה ומהירה תגרום לישראל לאבד אט אט את הלגיטימיות הבינלאומית (ככל שישראל רגישה לזה) להגיב בעוצמה, ובכך היא לא תוכל ליצור הרתעה אמיתית מפני אויביה. תגובה צבאית נחושה היא המפתח ליצירת הרתעה ממשית שתמנע מאיראן לחזור על ניסיון התקיפה הקטלנית הזו.
את מחיר ההתמהמהות שילמנו ב-7.10 חרף מתקפות של רקטות במשך שנים ארוכות, אנו משלמים אותו מדי יום בצפון ומשלמים אותו עם עיכוב הכניסה לרפיח. כל אלו נראים לכאורה כבעיות מקומיות בלבד ומגודרות היטב בשטחי העוטף, בקו העימות, וכו' – אך הם עולים לנו בחיי אדם. הנה, אנו ניצבים כעת בפני איום קיומי. כן, שוב, 300 טילים וכטב"מים המשוגרים בין לילה לעבר מדינת ישראל הם איום קיומי, גם אם נשכנע את עצמנו כי עצם העובדה שכוונו לעבר מטרות ספציפיות (בסיסי צבא), מורידה את האיום הקיומי ונחזור על טעויות ה-7.10 בסומכנו על מערכות ההגנה האווירית המדהימות.
אז תודה לכוחות הביטחון על ההגנה. ולחברי הקבינט נזכיר כי הזמן להתקפה הולך ואוזל.
