- קודם כל, כוח אף פעם איננו הפתרון. כלומר, חוץ מאשר בקרב סלמיס נגד המלך הפרסי כסרכסס, בווטרלו נגד נפוליאון, בברלין נגד היטלר, ובעוד כמה אלפי מקרים במהלך ההיסטוריה. אבל חוץ מאשר באלפי המקרים הללו – כוח לא פותר כלום.
- באופן יותר ספציפי, כל אחד יודע מניסיונו האישי שהדרך להתמודד עם בריונים אלימים ותוקפניים היא ויתור, פיוס, איפוק והכלה. זה הדבר היחיד שבולם אותם.
- גם במישור הבינלאומי, איפוק והכלה מוכיחים את עצמם שוב ושוב מול בריונים כאלו. זה עבד נהדר במינכן ב-1939 מול היטלר. בזכות המדיניות הפייסנית הזאת נמנעה מלחמת העולם השנייה.
חאג' אמין אל־חוסייני בפגישה עם אדולף היטלר. מתוך הארכיון הפדרלי של גרמניה. צילום: Heinrich Hoffmann - הניסיון ההיסטורי הארוך של עמנו מלמד גם הוא ששפת האיפוק והוויתור מדברת לליבם של בריונים אלימים שרוצים להשמיד אותנו. הרי זה מה שעבד מול פרעה, המן ואנטיוכוס.
- זה המקום להזכיר שתי אמרות מפורסמות של ווינסטון צ'רצ'יל, שיובאו כאן בקיצוץ נחוץ: "בריטניה יכלה לבחור בין חרפה לבין מלחמה; היא בחרה בחרפה – ותזכה…"; "…מנצחים במלחמות באמצעות פינויים".
וינסטון צ'רצ'יל עם שארל דה־גול (שני מימין) וראש ממשלת פולין הגולה, ולדיסלב שיקורסקי (שני משמאל). צילום: גטי אימג'ס - עליי להודות שבתחילה קצת פקפקתי בתבונה שבאיפוק בנסיבות הללו, לנוכח התקפת טילים מסיבית, אלימה, ישירה וחסרת תקדים. האם מדיניות מאופקת לא תעודד את כל אויבי ישראל להתנפל עלינו? ואז קראתי כמה מומחים ופרשנים שמתנגדים לתגובה נחרצת ומסבירים שאין מה לחשוש מאיפוק. כיוון שמדובר במומחים ותיקים, שעוד הספיקו להמליץ בהתלהבות על אוסלו ו/או ההתנתקות, מן הסתם אפשר לסמוך עליהם ללא חשש.
- אמנם האיראנים עומדים על סף השגת נשק גרעיני, ואמנם הם מצהירים כבר שנים רבות שברצונם להשמיד אותנו, אך גם אם מישהו חוזר ואומר שמטרתו היא להשמיד את עם ישראל, ובונה לשם כך יכולת צבאית אדירה, לא צריך לקחת אותו ברצינות. מתי בהיסטוריה מישהו באמת ניסה לממש את האיום הזה?
מתקן העשרת אורניום באיראן. צילום: EPA - ההיסטוריה הצבאית המודרנית מלמדת שהתבצרות באסטרטגיה הגנתית מספקת ביטחון ומביאה לניצחון. הדוגמאות הבולטות הן קו מאז'ינו בצרפת, קו בר-לב בסיני והחומה בגבול עזה. חומת כיפת ברזל וחומת החץ הן גרסאות אוויריות לחומות הללו. למה להחליף אסטרטגיה מנצחת? למה לא להסתפק בביצורים?
- אם נתבונן באופן ממוקד יותר בישראל של תשפ"ד, יש לנו דוגמה מצוינת ומפורטת למדיניות מכילה ומאופקת, שהוכיחה את עצמה היטב. הרי מצבנו ברגע זה מול איראן כמעט זהה למצבנו בשנים האחרונות מול חמאס: הם יורים טילים, אנחנו מיירטים את רובם, ומספרים לעצמנו שהם מורתעים. מה שעבד כל כך טוב מול חמאס ודאי יעבוד היטב גם מול איראן.
פריצת הגדר בשבעה באוקטובר. צילום: גטי אימג'ס - אל תשכחו את ארצות הברית. אמריקה הרי מעדיפה בעלות ברית חלשות, רופסות וכנועות, על פני בעלות ברית עצמאיות, חזקות ומנצחות. אמנם שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארצות הברית לישראל החל לצמוח דווקא בעקבות הניצחון הישראלי המוחץ והמתריס במלחמת ששת הימים, אבל זה מן הסתם מקרה.
השכל הישר, הניסיון ההיסטורי, המציאות הביטחונית והעובדות המדיניות אומרים כולם אותו דבר. צריך רק לפתוח את העיניים. משום מה, לפעמים נדמה שלא לכולם זה כל כך פשוט.
