ז'אן ז'אק רוסו, פילוסוף צרפתי בין המאה ה-18, כתב שהאדם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא נתון בשלשלאות. שלוש מאות שנה אחרי, רובינו לא כבולים בשלשלאות פיזיות, אך עדיין נתונים במצב של שיעבוד עקב הצורך ב- ניחשתם? כסף.
אפילו בעולם המערבי המשגשג מתרוצצים מרבית בני האדם על "גלגל אוגרים פיננסי". עובדים עבור כסף, מוציאים כסף, וחוזר חלילה – עד הזיקנה. המציאות הזו כל כך ברורה מאליה, שרובנו לוקחים אותה כהכרחית. מובן לנו שאין לנו כל ברירה זולת לבלות את מרבית שנותינו וזמננו בעבודה למען הכסף. מרבית האנשים מצויים בגרסה משופרת של עבדות, בה הבעלות על זמנם וגופם נתונים למעסיק. חיים תמורת משכורת.
חלקנו אכן לכודים, אבל עבור רבים הבעיה אינה במציאות האובייקטיבית, אלא באופן בו אנו מסתכלים על ומנהלים כסף, ובנטייה האנושית להוציא מה שנכנס, ואף יותר.
כמו כל דבר טוב, אין מתכון קסם לחירות כלכלית. ועל מנת לברוח מההרגלים ששומרים אותנו על גלגל האוגרים האנושי נדרשים מאמץ ותשומת לב. עצמאות כלכלית נבנית על שלושה אלמנטים עיקריים: הכנסות, הוצאות, והשקעות. במילים אחרות, הכנסה מספקת (לאו דווקא אסטרונומית), ניהול הוצאות חכם והשקעה נבונה.
הבעיה העיקרית היא לרוב הוצאות, לא הכנסות. אמנם קל להיחנק מיוקר המחיה בארץ, אך עבור רבים כספים דולפים מבלי שישימו לב. מרבית ההוצאות נעשות על אוטומט והיד קלה לעיתים על כרטיס האשראי. האם אתם יודעים כמה כסף אתם מוציאים בחודש? האם אתם מופתעים כל פעם מהמינוס בבנק? אם כן, יש סיכוי טוב שישנה בעיה.
מבלי לנהל ולהפחית באופן שיאפשר למקסם חסכונות, רובנו לא נוכל להגיע לעצמאות כלכלית. ולא, לא מדובר כאן במעבר לחיי נזירות: אפשר בהחלט לצמצם הוצאות ועדיין לאכול טוב, לצרוך תרבות ובידור, ואפילו לנסוע לחופשות.
אפילו בהוצאות הכרחיות ישנן דרכים לחסוך. למשל: באיזו דירה אנו חיים? היכן היא ממוקמת? מה והיכן אנו אוכלים? גם הוצאות חיים בסיסיות ניתן לנהל באופן שיוריד את מפלס ההוצאות ויגדיל את מפלס החסכונות.
הבעיה בניהול הוצאות היא שרוב האנשים גרועים במעקב אחר מספרים. כישורי חשבון ברמת בית ספר יסודי הם כל שנדרש לצורך ניהול הוצאות. ובכל זאת, מעקב וסכימה של מספרים אינם אינטואיטיביים. עבור מרבית בני האנוש, מעקב הוצאות דיגיטלי הוא הכרח.
בימים אלה קיימות אפליקציות רבות ומוצלחות לסיוע במעקב הוצאות ותקציב, חלקן אף מעוצבות עם אפשרויות לסיוע בצמצום וניהול הוצאות. עם זאת, מספיק אפילו גיליון אקסל (האפליקציה, לא משקה האנרגיה) או גוגל דוקס.
הנוסחה הבסיסית פשוטה: חלוקת ההוצאות לקטגוריות (למשל שכר דירה, הוצאות בריאות, הוצאות תחבורה, בילויים), ובחינה של כל קטגוריה – עם ראש פתוח – על מנת להבין האם ניתן לצמצם את ההוצאות בה. קביעת תקרות יכולה גם היא לסייע.
לכולנו יש נטייה להתרחב בהוצאות עם ההתרחבות בהכנסות. החוק הרביעי של ניוטון שהמצאתי כעת מצהיר שהוצאות נוטות למלא (או לרוקן!) את החלל הכספי העומד לרשותן. מדהים שאדם שחי בנוחות עם הכנסות של עשרת אלפים שקלים בחודש מרוקן את העו"ש גם לאחר עליית משכורת של חמישים אחוז. מכך צריך להיזהר.
מטרות הן חלק חשוב, ואפילו קריטי, בניהול פיננסי אישי. יש להקציב לעצמנו תקציבים לקטגוריות השונות. סיימנו עם תקציב הטייקאאוט לחודש? זהו, אין טייקאאוט. אפילו אם העו"ש לא התרוקן והארנק הדיגיטלי קורץ אלינו.
חיוני להיזהר מהוצאות אליהן איננו שמים לב. חיובים אוטומטיים נוטים להיות שקופים עבורנו, וחובה לבחון אותם ולראות אלו מהם אפשר למחוק. למשל, האם אנחנו באמת צריכים מנויים לשלושה שירותי סטרימינג? כרטיסי אשראי גם הם מוחקים את הכאב שבתשלום ומקלים על הוצאות שקופות. הוצאות שקופות הן דבר מסוכן, ממנו כדאי להימנע.
איך? מחיקת או הפחתת הוצאות חוזרות אוטומטיות ככל האפשר. הפעלת כלי חיסכון להוצאות השוטפות (למשל, נורות ומכשירי חשמל שחוסכים בהוצאות חשמל). הפחתת השימוש בכרטיסי אשראי ווידוא מעקב אחר הוצאות באשראי. ומעל הכל, שינוי הרגלים.
ניהול תקציב מרתיע אנשים רבים. אך כמו כל דבר, גם לזה מתרגלים. כמו שצחצוח שיניים או התעמלות יכולים להפוך להרגל גם בלי אהבת נפש, כך גם ניהול הוצאות יכול להפוך להרגל. אולי לא מדובר בתענוג, אך חול טובעני פיננסי או התחושה שאנו לכודים בעבודה שאיננו אוהבים- גרועים יותר. ניהול תקציב הוא חלק מרכזי ביציאה מעבדות לחירות.
אחרי השתלטות על ההוצאות, נדרש ניהול נכון של הכספים הנחסכים. לא נדיר להיתקל באנשים שמקדישים חמישים שעות בשבוע לעבודה, אבל אפס שעות לניהול הכסף שהצליחו לחסוך. הנה סוד: זו טעות. ניהול כספים חשוב לא פחות ואף יותר מהפקת הכנסות שוטפות.
מטרות חשובות גם בחסכון. כמה אנחנו רוצים לחסוך בחודש? בהתאם לכך יש לנהל את תקרות ההוצאות. לסכומים הנדרשים לחיסכון שמאפשר חופש פיננסי יש חישובים (לא מורכבים) בפני עצמם, נושא לפעם אחרת.
את החיסכון המצטבר יש לנהל בצורה חכמה ולהימנע מצעידה עיוורת לברירות מחדל. רוב האנשים אינם נוקטים צעדים אקטיביים כדי למקסם את הכסף שהכסף שלהם עושה, גם בשלב בו אותו כסף יכול לעשות יותר כסף ממה שהם יכולים, ובהשקעת מאמץ נמוכה בהרבה. מרבית האנשים אינם מכירים אפילו את האפיקים הזמינים להם. העובדה שבנקים יכולים לעשוק את לקוחותיהם באמצעות תוכניות חיסכון דלות ריבית ולצייר עצמם כנדיבים היא פלא שמוזן מחוסר ידיעה.
ניהול השקעות, כמובן, הוא תורה בפני עצמה, ויש חשיבות קריטית לאזן בין תשואה אפשרית לסיכון. אבל גם כאן יש פתרונות פשוטים למדי שאינם דורשים יותר מדי התעסקות, שלא לדבר על מומחים פיננסיים (ביחרו בקפידה!), שייסעו לתפור אפיקי השקעה מתאימים. כסף הוא עובד מצויין – תנו לו לעבוד חכם.
גם בעולם המערבי העשיר, גלגול מודרני של עבדות חי וקיים. אבל עם קצת מחשבה, קצת ידע, וקצת מאמץ, רבים מאיתנו יכולים לנתץ בהדרגה את השלשלאות בהן אנחנו נתונים ולצאת, בבוא הזמן, מעבדות לחירות.
ד"ר ענר טל, מומחה לכלכלה התנהגותית וראש התמחות שיווק, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.
