אזהרת ה-"Don't" של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאויבי ישראל לא עבדה. איראן תקפה את ישראל ישירות, ונציגה הלבנוני – חיזבאללה – ממשיך לירות רקטות אל עבר יישובי ובסיסי הצפון על בסיס יומי.
למעשה, אסטרטגיית ה-"Don't" של ביידן מעולם לא עבדה. היא לא נלקח ברצינות על ידי הטליבאן ב-2021, ולא על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2022, כשפלש לאוקראינה. אבל עכשיו, ה-"Don't" של ביידן מופנה לישראל, בעלת בריתה היחידה של ארה"ב במזרח התיכון. הנשיא רוצה שישראל לא תגיב לתקיפה האיראנית, במה שנראה כמדיניות של פיוס.
מייקל אורן, שגריר ישראל בוושינגטון לשעבר, אמר ל-JNS כי בעוד שארה"ב תמיד עמדה לצד ישראל באמצעי הגנה, "היא כמעט מעולם לא תמכה בהתקפות ישראליות – לא ב-1948, 1967 ו-1982, וגם לא באף אחד מהקרבות שלנו עם חיזבאללה וחמאס. המדיניות של ביידן תואמת את המדיניות ארוכת השנים הזו".
ישראל נמצאת תחת לחץ של ארה"ב ומדינות אירופה להימנע מלהגיב למתקפה האיראנית ובמקום זאת לנהוג באיפוק, לאחר שהמשטר האסלאמי ירה לעברה יותר מ-300 מל"טים מתאבדים, טילים בליסטיים וטילי שיוט.
ביידן אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון כי הכוחות האמריקניים לא ישתתפו בשום מתקפה נגד איראן. במקום זאת, ביידן כינס באותו יום פגישה של מנהיגי מדינות ה-G7"" כדי לתאם תגובה דיפלומטית מאוחדת למתקפה עזת הפנים של איראן", אינדיקציה ישירה לכך שממשל ביידן לא רוצה שהתקיפה האיראנית, או התגובה הישראלית לצורך העניין, תביא לעימות צבאי רחב יותר.
השיקול העיקרי – בחירות
מומחים מסכימים שהשיקולים העיקריים מאחורי הקריאות של ארה"ב ואירופה לריסון, הם בחירות לאומיות במספר מדינות והשאלה כיצד מלחמה במזרח התיכון יכולה להשפיע עליהן. הצוות של ביידן זקוק לנקודות זכות לקראת הבחירות הקרובות ועימות רחב יותר במזרח התיכון יסכן את הקמפיין שלו.
לדברי אורן, ההתנגדות של ממשל ביידן לפעולה צבאית ישראלית נגד איראן "משקפת שיקולים פוליטיים הנוגעים לבחירות 2024, ובאופן כללי יותר, התנגדות עממית למעורבות אמריקנית במלחמה נוספת במזרח התיכון".
שיקול מרכזי עבור ארה"ב הוא החשש שלה שאיראן תתקוף את נכסיה באזור. בינואר שיגרה קטאיב חיזבאללה, מיליציה עיראקית שנתמכת על ידי משמרות המהפכה האסלאמיים, מל"טים לעבר מגדל 22, בסיס תמיכה לוגיסטי אמריקני בירדן ליד הגבול הסורי, והרג שלושה חיילים אמריקנים. ב-8 בינואר 2020, בתגובה לתקיפה האמריקנית שהרגה את הגנרל קאסם סולימאני בבגדד, חמישה ימים קודם לכן, ירתה איראן טילים בליסטיים שפגעו בבסיס האוויר אל אסד בעיראק, שם הוצבו כוחות ארה"ב.
איראן טענה שהתקיפה על ישראל באה כתגמול על ההתנקשות הישראלית, לכאורה, בבכיר במשמרות המהפכה האסלאמית, הגנרל מוחמד רזא זאהדי בדמשק ב-1 באפריל. זאהדי מילא תפקיד מרכזי בתכנון ובביצוע של טבח 7 באוקטובר על ידי חמאס, והוביל את פעולות משמרות המהפכה מחוץ לסוריה כמגע האיראני העיקרי עם חיזבאללה.
מנגנוני ההגנה של ישראל, יחד עם ארה"ב, בריטניה, ירדן וסעודיה, הצליחו למנוע מהמתקפה האווירית האדירה של איראן לגרום לנזק או שיבוש משמעותיים. מתוך מאות המל"טים והטילים שנורו לעבר ישראל על ידי איראן ושלוחותיה שפעלו מתימן, סוריה ועיראק, אף אחד מהמל"טים או טילי השיוט לא חדרו, בעוד שרק מעטים מהטילים הבליסטיים הצליחו לחדור למרחב האווירי הישראלי וזוהתה רק פגיעה אחת בבסיס נבטים בנגב. הנפגעת היחידה בתקיפה זו הייתה ילדה בדואית שנפצעה קשה מרסיסי טיל שיורטו.
המעורבות הירדנית
לדברי האלוף (מיל') בצה"ל יעקב עמידרור, "מנקודת מבט ישראלית, המעורבות של ירדן הייתה החשובה ביותר. העובדה שאנחנו יכולים לשתף פעולה עם הירדנים… עבורנו, החיץ הזה חשוב מאוד. זה רק מראה את חשיבות היחסים בין ישראל לירדן. זה לא קשור רק למים, זה לא רק בגז, זה בביטחון של הממלכה ההאשמית".
מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, אמר ל-JNS כי וושינגטון "מנסה להדגיש את גודל ההישג ביירוט המתקפה האיראנית ומסתפקת בכך, לצד כמה צעדים דיפלומטיים נוספים. ההשלכות של נטרול יכולותיה של איראן אינן ברורות. מנקודת מבטה של וושינגטון, היא רוצה לראות בהצלחתה הנוכחית של הקואליציה האזורית צעד נוסף לקראת אינטגרציה אזורית".
בעוד שהסיכויים לאינטגרציה כזו אינם ברורים, "על ישראל לשקול את האפשרות לנצל הזדמנות זו כדי להפיק תועלת משמעותית, כמו בתחום מניעת הפצת הגרעין האיראני", הוא אמר. אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין של איראן, עדיף, לפי בן שבת, לעשות זאת "במסגרת תוכנית משותפת עם ארה"ב".
למרות זאת, בן שבת אמר כי ממשל ביידן "אינו מעוניין בהרחבת הלוחמה האזורית, הן בגלל ההשלכות הגיאופוליטיות והכלכליות הפוטנציאליות והן מתוך חשש שמלחמה כזו עלולה לגרור את ארה"ב למעורבות".
