ה"מזנון" של אייל שני הפך זה מכבר לאחד מסמלי הקולינריה המקומית. המאסטר שף המציא מחדש את אוכל הרחוב כששילב בין הפשטות של הפיתה הכל־ישראלית עם תוך מוקפד ומהוקצע, ויצר ביס שקשה להתעלות עליו.
במשך שנים שומר כשרות שביקש לטעום מהפלא נאלץ לנדוד עד לפריז, לסניף היחיד שנחשב לכשר (אך ללא תעודת כשרות של ממש). לאחר ששני פתח לפני כמה חודשים סניף כשר של "מלכה" בניו־יורק שהפך מייד להצלחה מסחררת ובעקבותיו הכשיר את "המזנון" שלו בטיימס סקוור – אפקט הפרפר הגסטרונומי הגיע סוף־סוף לארץ הקודש. הסניף של "מזנון" ברמת החייל הפך לכשר והעיר תל־אביב צהלה ושמחה. עד כמה? בואו נאמר שעל אף שהמקום פתוח עד עשר בלילה, כבר בשעה שלוש כל המנות אזלו מן התפריט והמטבח נאלץ לסגור לשעה קלה כדי להצטייד מחדש, מה שרק גרם לנו עוד יותר לא להבין איך המהלך הזה לא הבשיל עד עתה.
כרגיל בקונגלומרט השניאי, התפריט מודפס מדי יום על דף A4 רגיל בליריות פיוטית מוגזמת עם כותרות דוגמת "חיות שדה שלמות" או "יסודות הקיום" ותיאורי "תפוח אדמה שנדרס שש פעמים בין 2 ניירות, על ידי גלגל אבן נוראי". כרגיל, גם פה שולטות מנות דגל מוכרות מהמסעדות האחיות כמו מינוט סטייק או שקית שעועית ירוקה (חלוטה ומוקפצת קלות עם שמן זית, לימון סחוט ושום. הנשנוש האולטימטיבי). מה שכן, בלטה בהיעדרה הכרובית על עליה הירוקים שהוצאה מהתפריט עקב אתגרי הכשרות. לצד הפיתות, רוב המנות מוצעות גם בתצורה נטולת בצק, כאשר התוכן מוגש על צלחת עמוקה.
התחלנו עם המינוט סטייק בפיתה, שכולל ערימה של סטייקים דקיקים־דקיקים של דנוור קאט שנצלו על הפלנצ'ה ולאחר מכן הצטרפו, על כלל מיצי הבשר שלהם, אל חבריהם. היו שם סלסילת עגבניות וטחינה שהעניקו לחות, עגבניות מגי שהשפריצו טעם, בצל, חריף וחמוצים שהוסיפו את העוקץ וכמובן ביצת עין שהנגיסה בחלמון שלה עטפה את כל המנה בחמימות מענגת. התנאי ההכרחי לכל אלו הוא כמובן פיתה אוורירית ורכה שנפתחת בקלות ומייצרת בסיס מושלם לספיחת כל הטעמים.
משם המשכנו למנה שהיא חלומו של כל מכור לפחמימות: תפוח אדמה בתוך פיתה. איך אפשר לתאר לכם את גן העדן המספק והמנחם הזה? תפוד עסיסי עם ארומת צלייה מתנור האבן שהושקה בשמן זית ובצל ירוק והונח בפיתה לוהטת ותפוחה.
באופן מפתיע גרסת הצלחת (בחרנו ברטטוי) הייתה מצוינת לא פחות. ערימה של חצילים, קישואים, עגבניות ובצל שהותקנו בנונשלנט כשהם טובעים בהנאה ברוטב פרפום עגבניות, מעוטרות ברצועות דקיקות של ביצה קשה שגוררה מעל וטפטופי סחוג וטחינה. סוד הקסם של הנטורל טמון אף הוא בריקוד העדין בין כל המרכיבים שיודעים להוציא אחד מהשני את המיטב.
לקינוח יש אופציה אחת בלבד: בננות מקורמלות ונימוחות, עטופות בשוקולד חם וסמיך שהוכנסו לסוף של הפיתה. כמה פשוט, ככה בול.
מזנון תעניק לכם אווירה של מסעדת פועלים וסערת רגשות בתוך פיתה. אין פרידה ראויה יותר מהחמץ לשבוע ימים, כדי להבטיח שנתגעגע.
