כוכב הקולנוע ניקולס קייג' היה פעם אחד השחקנים המכניסים בהוליווד, ושווי נכסיו הוערך בכ־150 מיליון דולר. אולם התנהלות בזבזנית ושלל רכישות תמוהות הובילו אותו לפני כמה שנים לסף פשיטת רגל, עם חובות של מיליונים לרשויות המס בארה"ב. על פי רשת CNBC האמריקנית, רשימת הרכישות שביצע קייג' כללה לא פחות מ־15 בתים, בהם בית בחוף ניופורט בשווי 25 מיליון דולר, אחוזה כפרית ברוד־איילנד בשווי 15.7 מיליון דולר, ובית בלאס־וגאס בשווי 8.5 מיליון דולר. זאת בנוסף לשתי טירות, אי באיי בהאמה, ואפילו מבנה קבורה בגובה של 3 מטרים.
מעבר לנדל"ן, קייג' רשם לא מעט רכישות ביזאריות אחרות, בהן אוסף ראשים מפוחלצים, עותק ראשון של הקומיקס "סופרמן" ב־150 אלף דולר, ודיונון מחמד בסכום דומה. בשל המצב הכלכלי שאליו נקלע הוא נאלץ ליטול תפקידי משחק שונים, על ימין ועל שמאל, כדי להצליח לשלם את חובותיו.
השבוע התוודעתי למ', בכיר באחד הגופים הפיננסיים, שחלק איתי את מצבו הכלכלי המורכב. הוא חתום על התחייבויות בסכומים גבוהים, ובראשם משכנתא מטורפת. לצערנו לא מדובר בתופעה נדירה, ובכל זאת הופתעתי; אף שהוא מקבל משכורת של 6 ספרות בחודש, מ' לא מצליח לגמור את החודש בראש שקט.
דו"ח שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, במלאת חמש שנים להקמת מאגר נתוני האשראי – האוסף את המידע הפיננסי על משקי הבית ובוחן את איתנותם הכלכלית – מספק תמונה מעניינת בנוגע לחובות שלנו. כ־40% ממשקי הבית בישראל נמצאים באוברדרפט, כאשר בחלק לא קטן מהמקרים הוא מצטרף לחוב אחר כגון משכנתא, הלוואה צרכנית או שניהם. לכ־17% נוספים אין יתרה שלילית בחשבון, אך יש חוב אחר. אגב, נכון לתחילת 2024 יתרת החוב של משקי הבית הסתכמה בכ־792 מיליארד שקל, מהם כ־568 מיליארד במשכנתאות והשאר בהלוואות צרכניות.
הדו"ח מיפה את הלווים בהתאם לשיוך הסוציו־אקונומי שלהם, וגילה פערים לא מפתיעים. כך למשל, לווים "חלשים" נוטים יותר להיות במשיכת־יתר. לפי הנתונים, בעשירונים 1־3 יותר מ־50% מהאנשים נמצאים באוברדרפט, לעומת כשליש בלבד משלושת העשירונים הגבוהים.
החלק המפתיע הוא הנתון שלפיו 52% מהאנשים בעשירון העליון משועבדים לחובות כלשהם. ליותר ממחציתם יש כמה סוגים של חובות, כגון משכנתא לצד אוברדרפט או חוב צרכני אחר. מתברר שהכנסה גבוהה היא לא תעודת ביטוח מפני התבוססות בחובות. באותה מידה מעניין לגלות שבעשירון התחתון (ובעצם בארבעת העשירונים התחתונים) לכ־30% מהאנשים אין חובות כלל, אפילו לא מינוס בעו"ש.
מסתבר שחירות כלכלית היא לא בהכרח נגזרת של רמת הכנסה. ברור שככל שההכנסה גבוהה יותר, הפוטנציאל לרווחה כלכלית גדול יותר, אבל בסופו של דבר זה לא תלוי רק בכסף אלא בתפיסת העולם ובהתנהלות של האנשים. גם אדם שיש לו, יכול למנף את עצמו מעל ומעבר ולגלות שהוא עבר גשר אחד יותר מדי. תשאלו את ניקולס.
