רוּחַ קָדִים
רוּחַ קָדִים נֹהֲגָה כָּל הַלַּיְלָה.
צַו כּוֹנְנוּת הוּרַד.
רוּחַ קָדִים שֶׁהַדֶּרֶךְ קַלָּה לָהּ
נָשְׂאָה אֶת הָאַרְבֶּה וְהַבָּרָד.
טָס הַבָּרָד. לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ.
אֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד.
נָע הָאַרְבֶּה. מֵרָחוֹק. מִגָּבוֹהַּ.
וַיָּנַע כָּל הָעָם וַיֶּחֱרַד.
יַד יִשְׂרָאֵל נָטְתָה עַל שָׁמַיִם.
אֶצְבַּע הָאֵ־ל לָהּ נָשְׁקָה כְּחוֹתָם.
בָּרָד וְאַרְבֶּה וְחֹשֶׁךְ צַלְמָוֶת –
וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.
גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.
מַעֲשִׂית הִיא הָיְתָה, הַתְּשׁוּעָה, וְסִמְלִית.
אֱמֹרְנָה, שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי,
שֶׁאוּלַי לֹא כְּדַאי.
אַרְבַּע כּוֹסוֹת
כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה,
מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם
שֶׁהֶרְאָה לוֹ אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ
וְהוּא עוֹד מַחְזִיק בְּזַרְעָם.
כְּבָר שֻׁלְּחוּ בּוֹ עֶבְרָה וְחָרוֹן
וְהַחֹשֶׁךְ טָרַף בְּכוֹרוֹת
אַךְ לַחְמוֹ לֹא הֻחְמַץ:
אֶת גְּנוּבֵי הֶחָמָס
הוּא מַחֲזִיק עַד יִפֹּל אַחֲרוֹן.
מְעֻנִּים, עֲגוּנִים,
בִּגְאֻלָּה נְעוּלָה,
הֵם גּוֹמְעִים בַּדְּמָמָה
מִכּוֹסוֹת צְמֵאוֹת:
כּוֹס יְגוֹנִים
וְכוֹס תַּרְעֵלָה
כּוֹס שַׁמָּה וּשְׁמָמָה
וְכוֹס שֶׁל דְּמָעוֹת.
וּמִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
יֵשׁ מִעוּט רַב־רִבּוֹא
שֶׁבְּטֶפֶשׁ פּוֹעֵל
לְהַכְבִּיד אֶת לִבּוֹ.
אֶת מֹשֶׁה הוּא סוֹקֵל:
תְּשַׁחְרֵר אוֹתָם כְּבָר!
וּפַרְעֹה מִסְתַּכֵּל –
יַאלְלָה, יֵשׁ לִי תִּקְוָה.
פַּת בָּאג
(על פי רעיון של אלירן תשובה)
גָּלִי בָּהָרַב מִיָּארָה,
יֵשׁ לִי רַב, מְלוֹא סָיָארָה,
אֹכֶל טוֹב, טָרִי, בָּרִיא,
מִגְדְּנוֹת חָמֵץ וּפְרִי
שֶׁעָלַי מַהֵר מַהֵר
מִן הַבַּיִת לְבַעֵר –
יֵשׁ לָךְ אוֹטוֹ, בְּלִי לִכְלוּךְ בּוֹ,
שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתוֹ לַנּוּחְ'בּוֹת?
