אף אחד לא הופתע מהודעת ההתפטרות של ראש אמ״ן האלוף אהרון חליוה בערב החג. הכתובת הייתה על הקיר, השאלה היחידה בצה״ל הייתה מי יהיה הראשון ללכת. לא בכדי היה זה חליוה, אבי הכישלון של טבח השבעה באוקטובר. כעת, משהדלת נפתחה, הצבא צפוי לעבור טלטלה עם שורה של בכירים – מהרמטכ״ל ועד קצינים בדרגות ביניים באמ״ן – שיניחו את המפתחות.
גם בשב״כ צפויה רעידת אדמה. בעוד הארגון פועל בעיקר באנונימיות, אין ספק שאחריותו של ראש הארגון רונן בר כמעט זהה לאחריותו של חליוה – שכן תפקידם של השניים הוא קודם כול לספק התרעה לקראת מלחמה, ואת זה הם לא עשו.
אבל מה לגבי שאר הבכירים בצה"ל? הרמטכ"ל קיבל מנדט של שנה להשיג את יעדי המלחמה. כבר היום יש מי שטוענים ששנה לא מספיקה להשיג את היעדים הללו, אבל בהחלט מספיקה כדי להעביר את המושכות. וכאן נשאלת השאלה מה מתכנן הרמטכ"ל לעשות: האם להישאר עד הסוף או לפרוש בדרך. להרצי הלוי יש חלק גדול בכישלון, בטח בטבח עצמו ובניהול הימים הראשונים של המלחמה, כשחמאס עוד שלט ביישובים ישראליים. התגובה המאוחרת, או היעדר התגובה בחלק מהמקרים, הניבה תוצאות קשות מאוד, ואף ששטח מדינת ישראל לכאורה לא בסמכותו, הצבא היה צריך לבלום את המתקפה לפני שהגיעה לשטחנו, ובטח להתנהל טוב יותר מולה.
אז האם הלוי ילך? כמעט בטוח שכן. האם יחכה לשנה למלחמה? ככל הנראה לא.
אך מי ייקח את המושכות? אם תשאלו את הממשלה, מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, שגם חבר בקבינט המורחב, הוא מועמד טבעי, אך בצה״ל עושים מאמצים גדולים כדי שהוא לא יהיה הרמטכ״ל הבא. ראש הממשלה נתניהו רוצה אותו מאוד אבל ההחלטה תהיה של שר הביטחון יואב גלנט. נראה שזמיר אכן יהיה הרמטכ״ל הבא, אבל יש לו עוד דרך ארוכה.
מועמד נוסף בעל סיכוי גבוה – שמגיע מתוך הצבא – הוא סגן הרמטכ״ל אלוף אמיר ברעם. על פניו הוא לא צבוע במחדל 7 באוקטובר אבל הוא לא המועמד המועדף של שר הביטחון וראש הממשלה. אם המועמדות של זמיר תיכשל, הוא כרגע המועמד הטבעי.
באשר לחברים אחרים בצמרת צה״ל, גם שם צפויה טלטלה דרמטית – אין לדעת עד כמה. אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הביע את רצונו לעזוב, אבל זה לא חדש ולא קשור למחדל המלחמה. פוקס אומר בשיחות סגורות שהוא מתוסכל מכך שאינו מקבל גיבוי מהצבא בעימותים שלו עם אנשי ההתיישבות. נכון, בכל פעם שהותקף בתקשורת פורסמה הודעת גיבוי, ובחלק מהמקרים (באיחור של יממה וחצי) גם נראו לצד האלוף הבכירים ממנו: הרמטכ״ל, שר הביטחון ובאחת הפעמים אפילו ראש הממשלה, שהגיע לפיקוד המרכז, אולם פוקס הרגיש שזה לא מספיק. פוקס יכול היה לקבל כל תפקיד במטה הכללי, אפילו ראש אמ״ן, אבל הוא העדיף לעזוב. הודעה רשמית טרם יצאה אבל גם היא בדרך. הוא לא יהיה האחרון.
בינתיים באמ״ן עדיין יש לא מעט קצינים שצריכים ללכת הביתה, והמגמה בעיצומה: רח״ט מחקר כבר הלך, קמ״ן עזה הלך (רשמית שניהם לא בגלל המלחמה אלא בגלל עניינים אישיים), ועוד היד נטויה. מפקד 8200 – אדם טוב שבטובים שנפל בקונספציה אך לא בטוח שהיה חלק ממנה – כנראה יודיע בקרוב על עזיבתו, ותחתיו יש קצינים ואנשי מטה רבים עם נגיעה עמוקה לאירועי הדרום שיפנו גם הם את מקומם. גם באגף המבצעים, בפיקוד הדרום, באוגדת עזה ובעוד כמה מערכים הקשורים לדרום צפוי לנו גל עזיבה.
