1. מצרים אינה מדינה עם עתיד זוהר גם בימים טובים. פיצוץ אוכלוסין, זיהום מי הנילוס, מגזר חקלאי בלתי יעיל, שחיתות, עוני, טרור – כולם מאיימים על עתיד המדינה הערבית המאוכלסת בעולם. במצרים, העתיד בדרך כלל לא זוהר. אבל בשנה האחרונה הוא נעשה קודר במיוחד.
לא המלחמה בעזה אשמה בצרות המתרגשות על מצרים, אלא מלחמת האזרחים בסודן. אצל השכנה מדרום מתחוללת מלחמת אזרחים בין שני פלגים יריבים בחונטה הצבאית. בגלל המלחמה, נכון לסוף 2023, כ־370 אלף פליטים סודנים חיו במצרים. לנוכח העובדה שאין אופק לפתרון הסכסוך, סביר שמספר הפליטים במצרים רק יגדל. סודן היא מדינה מאוכלסת בזכות עצמה – כמעט 47 מיליון איש חיים בה. מלחמת האזרחים הורסת אותה ומשגרת פליטים לכל האזור.
2. הדאגה המצרית מפני הפליטים הפלסטינים אינה נובעת רק משיקולי עלות הסיוע ההומניטרי או הלחץ על התשתיות במצרים. בחצי האי סיני עדיין פועלת שלוחה מקומית של ארגון הטרור דאעש. המצרים ודאי חוששים שהגעתם של 2 מיליון פליטים, ובהם פעילי טרור רבים, תחזק את דאעש בסיני עם לוחמים חדשים. מניעת הכניסה של פליטים נועדה גם למנוע התחזקות של ארגון הטרור בחצי האי סיני.
היא מיהרה לשלוח כוחות צבא לגבול עם רפיח ועיבתה את הגדרות שם. אחרי מלחמת העצמאות מצרים דאגה לרכז את הפליטים הפלסטינים בשטח רצועת עזה, וכאשר ישראל כבשה את השטח היא פטרה את מצרים מהטיפול בהם. קהיר אינה מעוניינת להיות שוב בית לפליטים, ודאי לא פליטים נצחיים כמו הפלסטינים. אז א־סיסי מיהר לנופף באיום המלחמה ולוודא שישראל לא מרוקנת את רצועת עזה אל מצרים.
3. בעיה שלישית היא התקפות החות׳ים בים האדום, שהביאו לירידה של כ־50 אחוז בהכנסות המדינה ממיסי המעבר בתעלת סואץ. המצרים חווים הפסדים ניכרים עקב תוקפנות החות׳ים, אך כנראה אינם מעוניינים לפעול נגדם – גם מפני שאינם רוצים להיתפס כמי שעוזרים לישראל וגם משום החשש להיגרר למלחמה ארוכה וחסרת טעם בתימן, בפעם השנייה בעת המודרנית.
4. אבל לא הכול קודר בקהיר. בגלל המלחמה בעזה, המצרים שוב מוצאים את עצמם במרכז הבמה הדיפלומטית כמתווכים בין חמאס לישראל. בעולם הם נתפסים כגורם מייצב, שמנסה להוריד את גובה הלהבות ברצועה. סביר להניח שההחלטה של קרן המטבע הבינלאומית לאשר הלוואה למצרים נובעת בין השאר מהתפקיד הדיפלומטי החשוב שלה: לארה״ב יש השפעה רבה בקרן המטבע, ואפשר לשער שבתמורה למאמצי התיווך שלה, קהיר קיבלה עזרה בתחום הכלכלי.
גם סוגיית הפליטים מביאה סיוע למצרים. האיחוד האירופי חושש שאם מצרים לא תוכל להתמודד עם הפליטים הסודנים, בשלב הבא הם ינסו להגר לאירופה עצמה. משום כך האיחוד האירופי החליט לחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם מצרים, ולהזרים אליה 8 מיליארד דולר כדי לעזור לה להתמודד עם הפליטים מסודן. זו אינה הפעם הראשונה שאירופה משתפת פעולה עם מדינות באפריקה כדי לנסות ולעצור הגירה בלתי חוקית משטחן: גם ניז׳ר, עד ההפיכה הצבאית בשנה שעברה, הייתה שותפה חשובה במאמצים של אירופה למנוע הגירה אליה ממערב אפריקה וממרכזה.
מה הלאה? מצרים כנראה תשמח אם ישראל תסיים את המלחמה ברצועת עזה, תיסוג ותאפשר לחמאס לחזור לשלטון. המצרים אינם ידידי חמאס, הסניף המקומי של האחים המוסלמים, אך אסור לטעות ולראות בהם את אויבי התנועה. מצרים השתמשה ועדיין משתמשת בקשרים שלה עם חמאס כמנוף על ישראל, וכדרך להגדיל את היוקרה שלה. סיום המלחמה ללא חיסול שלטון חמאס ישפיל את ישראל, וישאיר את מצרים בעמדת כוח כמתווכת בין עזה לירושלים.
