בחודש ינואר, כשהמלחמה בעזה הייתה עדיין בעיצומה, נפתחה באיסטנבול ועידה בינלאומית תחת הכותרת "חירות לפלסטין". עם המארגנים נמנו שורה של גופים תומכי חמאס מוכרים, בהם "מכון אל־קודס אינטרנשיונל", מרכז דוחא לדיאלוג בין־דתי, ואיגוד המלומדים האסלאמיים, הנחשב לסמכות העליונה של תנועת האחים המוסלמים. היו שם נציגים מקטאר ומדרום אפריקה, בהם מנדלה מנדלה, נכדו של נלסון מנדלה, וחברי פרלמנט מברזיל ומטורקיה. את חמאס ייצגו אסמאעיל הנייה ומוסא אבו־מרזוק. בדיעבד אפשר לראות בוועידה הזו את הדי־אן־איי המוקדם של המהלך החמאסי, להקים קואליציה של מדינות BRICS – ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום־אפריקה – שבמהלך חסר תקדים תשפיל את ישראל ותביא אותה לבית הדין הבינלאומי בהאג.
על הגלריה הזו ניצחה דמות קצת פחות מוכרת לקהל הישראלי: חמיד אל־אחמר, מיליארדר תימני המקורב לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ומי שעומד בראש "מכון אל־קודס אינטרנשיונל". בזירה הבינלאומית מוכר אל־אחמר כנצר לאחת המשפחות הידועות בתימן, המזוהות עם מפלגת אל־אִסלאח, הסניף התימני של תנועת האחים המוסלמים. ב־8 באוקטובר, יום לאחר הטבח בעוטף עזה, קרא אל־אחמר לחות'ים בתימן להעניק סיוע לפלסטינים, ו"לעבור מהצהרות למעשים של תמיכה במאבקו של העם הפלסטיני".
חמיד אל־אחמר, 57, הוא בנו של עבדאללה בן חוסיין אל־אחמר, מייסד מפלגת אל־אסלאח, מפלגה סונית אסלאמיסטית המורכבת מקואליציה של שבטים וארגונים דתיים, ושורשיה בתנועת האחים המוסלמים. בשיא כוחה של המפלגה כיהן אל־אחמר האב בתפקיד יו"ר הפרלמנט התימני. במהלך שנות התשעים ניהלה המפלגה מערכת יחסים מורכבת עם בית המלוכה הסעודי ועם איחוד האמירויות. פה ושם פלירטטה התנועה גם עם אל־קאעידה. מאז עברו על תימן אינספור תהפוכות, כולל מלחמת אזרחים מתמשכת, ומשפחת אל־אחמר איבדה חלק ניכר מכוחה והשפעתה.
בתמורה לפעילותו של אל־אחמר למען ארדואן, הוא נהנה משגשוג בטורקיה. הוא מחזיק ב־17 אחוזים מחברת הנדל"ן הענקית טרנד ג'יו, שסווגה בארה"ב כחברה תומכת טרור
חמיד גדל בצנעא הבירה כנער שעשועים, בן למשפחה עשירה ומקושרת. בילדותו נשלח לבלות חופשות קיץ ארוכות עם בני משפחתו הענפה בארה"ב ובבריטניה, כדי לרכוש את השפה האנגלית. בהמשך למד כלכלה באוניברסיטה של צנעא. העולם, כך נראה, היה פרוס לרגליו. ואכן, בציוצי טוויטר שלו מ־2011 שעדיין נמצאים ברשת אפשר לראות שחמיד הצעיר חש שהכול אפשרי מבחינתו. ב־15 ביוני 2011 הוא צייץ "אני הנשיא העתידי של תימן". גם אם אימץ אל ליבו עקרונות אסלאמיסטיים, הוא לא נשמע אדוק במיוחד עם ציוצים על "מסאז' שוודי ונשים לא שוודיות", או כשהוא מאחל לאחד מחבריו "לך תמות". איכשהו כל זה עבר מתחת לרדאר. בזכות מעמדה הפוליטי והכלכלי של משפחתו, כולם ניבאו לו עתיד מזהיר.
ואכן, זה מה שקרה. חמיד אל־אחמר הצעיר הקים את קבוצת התקשורת התימנית "סאבאפון" וייסד את בנק סאבא האסלאמי. הוא כיהן גם כסגן נשיא חברת התיירות הערבית למדינות המפרץ, ואפילו שימש קונסול כבוד של פינלנד בתימן. במקביל לקריירה שלו כאיש עסקים, פיתח אל־אחמר גם נוכחות פוליטית משמעותית כחבר במועצת השורא של מפלגת אל־אסלאח, ואף נבחר לחבר פרלמנט מטעם המפלגה.
כל זה הסתיים באחת ב־2014 כאשר המורדים החות'ים, בני המיעוט השיעי, השתלטו על צנעא, הדיחו את הנשיא המכהן עבד רבו מנסור האדי, ותפסו את תפקידי הממשלה. בתימן ניצתה מלחמת אזרחים עקובה מדם, וחמיד אל־אחמר, כמו שאר הפוליטיקאים ואנשי העסקים הסונים, נאלץ לגלות מארצו. הבחירה נפלה על טורקיה. זה היה צעד מתבקש. למפלגת אל־אסלאח התימנית חיבור דתי ופוליטי קרוב עם מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמיסטית של ארדואן. כמו חמאס, שתיהן תנועות אחיות של תנועת האחים המוסלמים. עם חמיד אל־אחמר נחתו בטורקיה פוליטיקאים, אנשי עסקים ועיתונאים תימנים רבים, והקימו שם מושבה משגשגת.
ארדואן מבחינתו ניסה למקסם את ההתפתחויות בתימן כדי להשיג באמצעות הגולים השפעה בתימן, כמו שהשיג בלוב בעקבות מלחמת האזרחים שם. במיוחד קרצה לו האפשרות להסתייע בגולים התימנים כדי לרכוש שליטה באזור חיוני לסחר העולמי כמו מצרי באב אל־מנדב.
אומרים תודה לטורקיה
ממקום מושבו החדש באיסטנבול הבין חמיד אל־אחמר שהמלחמה בתימן תימשך עוד שנים ארוכות. ומכיוון שהוא חש בן בית בבירת האחים המוסלמים, הוא התביית על מעמדו החדש בהתאם. בינו ובין ארדואן נוצרה סוג של כימיה, ועד מהרה הוא הפך למעין נער שליחויות של נשיא טורקיה. על פי תחקיר של העיתונאי הטורקי הגולה עבדוללה בוזקורט, מעמדו החדש של חמיד נבנה על בסיס עבודה ארגונית שעשה בעבור ארדואן במטרה להאדיר את שמו של הנשיא הטורקי ולחזק את מעמדו האזורי בקרב המוסלמים.
כך, ב־2016 הופקד חמיד על ארגון ועידת נוער ערבי ממדינות המזרח התיכון עם פעילים טורקים, תחת הכותרת "תודה טורקיה". הוועידה, שנמשכה שלושה ימים ונחגגה ברוב עם, הזכירה על פי חמיד את ימיה המפוארים של הח'ליפות העות'מאנית, תוך רמיזה שארדואן הוא הח'ליף הנוכחי, מנהיג כל המוסלמים. החגיגות החלו במסגד הכחול באיסטנבול, ועברו משם לאיה סופיה. בין המוזמנים היה גם השייח' יוסף אל־קרדאווי, האידיאולוג הראשי של תנועת האחים המוסלמים, שבא לוועידה במיוחד מקטאר, מלווה בבכיר חמאס ח'אלד משעל.
טכניקת השליטה הטורקית בפעילותו של אל־אחמר בשירות ארדואן התבססה על הצמדת פוליטיקאים טורקים, עושי דברו של ארדואן, לאל־אחמר. במקרה הזה מדובר בנור א־דין נבאטי, סגן יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח, המקורב לארדואן. נבאטי הוא נציגו של ארדואן בשלל ארגונים אסלאמיסטיים וכלכליים ברחבי העולם הערבי, לצד אל־אחמר. אחד הארגונים הללו הוא ליגת הפרלמנטרים למען אל־קודס, ששותפים בה חברי פרלמנטים מרחבי העולם ובמיוחד ממדינות האיחוד האירופי. מאז 7 באוקטובר הפך הארגון לפלטפורמה לתמיכה פוליטית ותקשורתית בחמאס. ב־2016 ארגן אל־אחמר ועידה של הליגה שקראה למוסלמים "להגן על ירושלים". אורח הכבוד היה לא אחר מארדואן עצמו, שאמר כי חובתו של כל מוסלמי להגן על אל־אקצה, וכי אין להשאיר את החובה הזו לילדים שכל מה שיש בידיהם הוא אבנים.
בתמורה לפעילותו הארגונית של אל־אחמר למען ארדואן, הוא נהנה משגשוג כלכלי בטורקיה. אחדים מהמקורות החשובים שמימנו את חמאס לאורך שנים היו חברות נדל"ן טורקיות. החשובה והמשמעותית שבהן היא "טרנד ג'יו", העוסקת בהשקעות גלובליות ובעלת נכסים מניבים בתחום הנדל"ן, ושווייה הכולל מוערך בחצי מיליארד דולר. מאז 2022 סווגה החברה על ידי משרד האוצר האמריקני כחברה תומכת טרור, שאפשרה לחמאס להלבין כספים ולהסתירם. על פי הרישומים בטורקיה, חמיד אל־אחמר מחזיק ב־17 אחוזים מן החברה ואף שימש יו"ר שלה. עוד לפני כן, ב־2018, חשף משרד האוצר האמריקני כי 75 אחוזים מהבעלות על החברה מוחזקים בידי אנשים המוכרים כאנשי חמאס. לכאורה, סיווגה של החברה כתומכת טרור אמור היה לגרום להתרסקותה בבורסה הטורקית, שבה היא נסחרת כחברה ציבורית. זה לא קרה. ככל הנראה מכיוון שבטורקיה החברה ידועה כמוגנת על ידי הנשיא ארדואן, והוא לא עשה דבר כדי לחסום את פעילותה בעקבות החשיפה האמריקנית.
לאחר הטבח בעוטף עזה וחשיפת מערך המנהרות של חמאס, עלתה במלוא עוזה השאלה מהיכן הגיעו הכספים שמימנו את התעצמות חמאס לאורך שנים. אז גם נחשף שלישראל ולארה"ב היה בעצם כל המידע הדרוש על תיק ההשקעות של חמאס, כולל כל המידע על חמיד אל־אחמר וחברת טרנד ג'יו. אלא שנוצר פער בלתי נסבל בין המידע ובין היכולת לבצע פעילות אכיפה שתחסום ותחלט את המיליונים שצבר חמאס. בעקבות טבח 7 באוקטובר וחשיפת תיק ההשקעות של חמאס פנו לחברה גופי תקשורת בינלאומיים, בהם ניו־יורק טיימס, ושאלו על חלקו של חמיד אל־אחמר; הם נענו שהוא כבר אינו חלק מן החברה וכי הוא עזב את תפקידו לאחר שמשרד האוצר האמריקני הגדיר את החברה כתומכת טרור.
ומה בנוגע למכון ולקרן "אל־קודס אינטרנשיונל", שחמיד אל־אחמר עומד בראשם? הקרן, שהוקמה בביירות בשנת 2001, ממשיכה לפעול בטורקיה בחסות ארדואן. היא חלק מרשת ענפה של ארגונים המזוהים עם האחים המוסלמים. על פי נתוני משרד החוץ האמריקני, הקרן מנוהלת ישירות על ידי הנהגת חמאס. בכירי הארגון מוסא אבו־מרזוק ואוסמה חמדאן אף היו חברים במועצת הנאמנים שלה. ולמרות הסנקציות שהוטלו עליה, בישראל ובארה"ב, הקרן ממשיכה לפעול ברחבי העולם; בין השאר יש לה סניף פעיל במיוחד בדרום אפריקה, שם היא פועלת בגלוי תחת השם "Al Quds foundation SA", ומנהלת כנראה רשת של ארגונים וחברות קש דרום־אפריקניות המעורבים במימון פעילות חמאס.
ובאשר לחמיד אל־אחמר, כמו שאר הצמרת הפיננסית של חמאס, הוא עדיין מסתובב חופשי ונהנה מחסות טורקית, שעל פי כל הסימנים רק הולכת ומתעצמת, כחלק משאיפתו הבסיסית של ארדואן למצב את עצמו כמנהיג כל המוסלמים.
