בערוץ 13 העיזו סוף סוף לדבר על תסריט של פלישה מטול כרם וקלקיליה אל הישובים שמעבר לכביש 6. כתבה שכדאי לראות אותה, למרות שפסחה על כמה נושאים שבתקשורת הישראלית אסור להזכיר.
טול כרם היא עיר של 90,000 תושבים וקלקיליה 50,000. שתיהן נוגעות פיזית בקו הירוק ובכביש 6, כלומר יש לנו פעמיים עזה פוטנציאליות על כביש 6. תושבי הישובים שממערב לגדר פוחדים מפלישה נוסח ה-7.10 לכיוונם.
יוצרי הכתבה המעיטו בסכנה, כי לא רק ערביי יו"ש סמוכים אליהם אלא גם הנוכחות הצמודה של ריכוזים גדולים של ערביי ישראל באותה גזרה. ב"שומר חומות", 2021, כבר היו ידויי אבנים על כביש 6. זה תמיד מתחיל עם אבנים.
לא מוזכר שאם טול כרם וקלקיליה נוגעות בכביש ממזרח, אז באותו צד נמצאת גם טייבה שצמודה לטול כרם, וכפר קאסם שאמנם נקרא "כפר" אבל זו מזמן עיר גדולה, אלא שהן בתוך הקו הירוק. לא מוזכרים גם הריכוזים הערביים בצד השני, ממערב לכביש 6: ג'לג'וליה, טירה וקלנסואה, שביחד עם היתר מכתרים את הכביש. כלומר כביש 6 הוא מובלעת בתוך מרחב ערבי גדול, רווי נשק, שממזרח לקו הירוק משמש לטרור, וממערב לקו הירוק משמש לפשע. אבל נשק זה נשק, והכל זה שאלה של זווית, לאיזה כיוון הוא מופנה.
הקונספציה של התקשורת הישראלית מתחילה להרשות לדבר על הסכנה מטול כרם וקלקיליה, אבל לא ממקומות אחרים. עוד דבר שלא מוזכר הוא התוכנית חסרת האחריות והרת האסון משנת 2017 להכפיל את קלקיליה ל-100,000 תושבים. התוכנית הובאה ע"י המנהל האזרחי, שמשום מה יוזם פרויקטים של פיתוח רק לערבים, תוך כדי דיכוי ורדיפת פיתוח יהודי, ואושרה ע"י כל הדרגים – הרמטכ"ל אייזנקוט, שר הביטחון, ליברמן, שדווקא נחשב לשר הביטחון הטוב ביותר בשנים האחרונות, וראש הממשלה נתניהו. רק שערורייה שחולל יוסי דגן ראש מועצה אזורית שומרון ותומכיו במערכת הפוליטית, בלמה את האסון הזה.
אז למה ה-7.10 היה יום שגרתי ביו"ש ומשם לא הגיעו טנדרים טויוטה עמוסים במחבלים למרכז? הרי המחבלים הגיעו לאופקים, 23 ק"מ קו אווירי מהגבול, אז מה הבעיה להגיע מקלקיליה לכפר סבא, 200 מטר מהגבול, רעננה 7 ק"מ, הרצליה 10 ק"מ, רמת השרון 12 ק"מ ותל אביב, ובכן, 23 ק"מ? או מטול כרם לנתניה, 12 ק"מ?
מי יעצור אותם? "הגדר"?
עוד שאלה שלא הוזכרה: מדוע אין רקטות שנורות באלפיהן מיו"ש אל כל המרכז?
התשובה לעולם לא תיאמר בערוצי השמאל, כי היא טמונה בנוכחות הישראלית ביו"ש.
צה"ל נמצא ביו"ש ונכנס לכל מקום, מסכל טרור, לא באופן מספיק, באופן חלקי וחלש מדי, אבל בכל זאת מספיק כדי למנוע התפתחות של תעשיה צבאית כמו זו שהייתה בעזה. הוא גם מחסל מחבלים ומונע הקמת ממסד טרור בעוצמה עזתית, מעט מדי, אבל בכל זאת זה מונע את יו"ש מלהפוך לעזה.
עוד שאלה שמשום מה לא נשאלה בכתבה, מדוע מתנהלות תהלוכות של מאות חמושים במרכזי הערים ביו"ש, הרי אלו הם המחבלים שעלולים לפרוץ את הגדר לכיוון המרכז, ואיש אינו מפציץ אותם? למה בדיוק מחכים?
אם הדברים היו תלויים בממסד הישראלי, הביטחוני, הפוליטי, המשפטי והתקשורתי, לא היינו היום ביו"ש והיינו צפויים לתסריט של ה-7.10 בכל המרכז, לא פחות ממה שקרה בעוטף. במצב כזה סביר להניח שמדינת ישראל כבר לא הייתה קיימת או על סף חורבן והשמדה.
אלא שהדברים לא תמיד תלויים בממסד. בדיוק כפי שמי שהציל את המצב בעוטף בשעות הראשונות היה "העם" ולא הממסד, ביו"ש קמה באותה צורה, ביוזמה מלמטה, מערכת התיישבותית יהודית של מעל ל-517,000 יהודים. זו עובדה גדולה בשטח, שכל הרצון הרע, כל האיוולת, כל העיוורון, כל הכסף האירופי והלחץ וטובות ההנאה האמריקאיות לא מסוגלים לבטל.
ישנם כיום כ-300 עוגנים יהודיים בשטח, ערים, ישובים, מאחזים, חוות, שמכתיבים למערכת הביטחון לייצר ביטחון, בהתאם לנוסחה הישנה והטובה של הציונות – השילוב של התיישבות וביטחון.
הנוסחה הזו מורכבת ממתיישבים חלוצים ואידיאליסטים שמוכנים להסתכן ולגור בישובי ספר ובמקומות מסוכנים מתוך מוטיבציה ליישב ולשמור על ארץ ישראל – מילה שמזמן הפכה למגונה בתקשורת. יעילות הצבא ניתנת למדידה באופן פשוט למדי, האם ניתן לחיות בישוב? האם ניתן לצאת ולחזור בשלום? הצבא חייב לספק תשובה חיובית לשאלה הזו.
בניגוד לטענות השמאל שהתיישבות היא נטל ביטחוני, המצב הפוך. התיישבות היא נכס ביטחוני חסר תחליף. להלן הסיבות:
אי אפשר לספק ביטחון ע"י שמירה על גדר הישוב, וכדי למנוע טבח חייבים להיכנס ללב הריכוזים הערביים ולטפל במחבלים כבר שם, וכך נוצר מרחב שלם שבו יש יותר ביטחון ופחות טרור.
הרי אין מחבלים נפרדים ליו"ש ולמרכז. יש מחבלים, נקודה. הרגת את זה שרוצה לפגוע במתנחלים בשומרון? הוא כבר לא יפגע במתנחלי כפר סבא ותל אביב, כלומר 300 נקודות ישוב בכל השטח אינם אלא 300 פגושים מול הטרור שמונעים פגיעה בכל הארץ.
כל ישוב הוא גם בסיס יציאה ותצפית עבור צה"ל והשב"כ.
מערכת הביטחון האזרחית משולבת בצבאית ומשלימה אותה, כי צבא זה הגורם הכי בלתי יציב בשטח, כי מפקדים מתחלפים ויחידות מתחלפות כל הזמן. הגורם הקבוע, שמכיר את השטח הכי טוב, ויש לו את "הזכרון הגזרתי" המושלם, אלו האזרחים.
ישובים קוטעים את הרצף הערבי האחיד ומונעים מהטרור להרגיש בבית. עבור ערבים שואפי שלום זו דווקא הזדמנות מצוינת להתפרנס. כלומר נוכחות יהודית היא בשורה רעה למחבלים ובשורה טובה למי שלא מעורב בטרור.
למרות שתיארנו את כביש 6 כמובלעת בתוך רצף ערבי ענק משני צידי הקו הירוקאפשר להסתכל במבט כולל יותר על השטח ולראות שהמצב הפוך. כל הרצף הערבי הגדול הזה הוא דווקא זה שמוקף ע"י יהודים. ממערב שוכן כל המרכז של ישראל, וממזרח יש לנו את אבני חפץ הממוקמת מעל וממזרח לטול כרם, סלעית מעל טייבה וקלקיליה, צופים ואלפי מנשה מעל קלקיליה, ואורנית, שערי תקווה, אלקנה ועץ אפרים מעל כפר קאסם, פדואל, לשם ובית אריה מעל הכפרים שעל הקו הירוק, וכו'. האמת היא שרוב ההתיישבות מוקמה בכלל בהתאם לשיקולי ביטחון ורק מיעוטה מוקמה באתרים תנ"כיים והיסטוריים.
אבל האם המקומות האלו מספיקים כדי למנוע התנפלויות על המרכז?
במקצועות המדעיים זה נקרא "הכרחי ולא מספיק". זהו תנאי בסיסי לביטחונה וקיומה של ישראל, אבל חייבים להגדיל את המערכת הזו עוד ועוד.
ואולי בכלל הרש"פ היא זו המונעת התנפלות על ישראל? ובכן אין גורם המחנך לטרור ומתגמל טרור יותר ממנה, והיא קיימת אך ורק בחסדי צה"ל ששומר על קיומה מפני החמאס שהיה טורף אותה מזמן, כפי שעשה בעזה. כך שבאופן אירוני, הנוכחות של צה"ל עבור הישובים ביו"ש, משמרת גם את השלטון העוין, המסית והמושחת של אבו מאזן.
אלו דברים שבתקשורת הישראלית מקפידים שלא להזכיר. רק חבל שרוב הפוליטיקאים "הימניים" לא מעיזים לומר ולנהל מדיניות בהתאם. אבל העובדות הללו בשטח פועלות היטב, ולישראל אין יכולת קיום ללא יהודה ושומרון.
