הַדּוֹר שֶׁטֻּמְטַם

הַדּוֹר שֶׁטֻּמְטַם

 

 

דּוֹר שֶׁגֻּדַּל עַל תֵּאוֹרְיַת הַגֶּזַע

הַבִּקָּרְתִּית,

שֶׁטִּפְּשׁוּת קוֹלֶקְטִיבִית טֻפְּחָה בּוֹ בְּיֶזַע

לִהְיוֹת לוֹ תַּשְׁתִּית,

שֶׁמּוֹחוֹ, עַל פִּי צַו מְדִינָה, טֻפַּל בְּנֶזַע

בִּטּוּל הַתַּרְבּוּת,

שֶׁלֶּחֶם יוֹמוֹ (טוֹב, זֶה פֶּסַח: חוּבֵּזָה)

הָיָה הַשִּׁבּוּט

שֶׁל כֻּלּוֹ, בַּחֲרֹשֶׁת תַּרְבּוּת חֲדָשָׁה, עַל פִּי תֵּזָה

אוֹחֶזֶת נַבּוּט,

 

הַדּוֹר הָאָבוּד,

שֶׁהֻנְדַּס בִּידֵי דִּיסְנִי

לְהִתְקַדֵּם לְאָחוֹר,

 

דּוֹר הָעִוּוּת,

שֶׁגֻּלְגַּל בִּידֵי גּוּגֶל

לִקְלֹט רַק לָבָן עַל גַּבֵּי שָׁחֹר,

 

הַדּוֹר שֶׁפֻּמְפַּם

בְּרֶפְלֶקְסִים מִנֶּטְפְלִיקְס

לִרְאוֹת נָרָטִיב כֶּאֱמֶת וֶאֱמֶת כְּנָרָטִיב,

 

הַדּוֹר שֶׁטֻּמְטַם

בְּאִינוֶרְסְיָה אוּנִיבֶרְסִיטָאִית

שֶׁהָפְכָה מַהְפֵּכָה לְתַכְתִּיב חַד־נָתִיב –

 

פֶּלֶא שֶׁהוּא נוֹפֵל כִּפְרִי בֹּסֶר

בְּיַד הַגִּ'יהַאד?

פֶּלֶא שֶׁהוּא מִתְפַּעֵל מִתַּחְפֹּשֶׂת

הַשֶּׂה הַנִּשְׁחָט?

 

פֶּלֶא שֶׁהָלַךְ, בְּבוֹחֲרוֹ לְהִתְבַּהֵם,

כִּכְבָשִׂים בְּמָסֹרֶת הָעֵדֶר,

וְטָמַן אֶת רֹאשׁוֹ בְּצֵל אֲחוֹרֵיהֶם

שֶׁל קוֹדְמָיו בַּמִּקְנֶה, כְּמִקֶּדֶם? –

 

מָסֹרֶת גְּלָמִים חַסְרֵי דַּעַת, שֶׁרַק זֹאת יוֹדְעִים:

בְּדֶגֶל תּוֹרָן, בְּמַקְלוֹ, לְהַכּוֹת בַּיְּהוּדִים.

מָסֹרֶת גְּלָמִים בְּלִי בִּינָה שֶׁבִּצְרָח וּבִצְרָם

מְאַיְּמִים עַל צָרַם שֶׁלֹּא־פַּעַם הִנֵּהוּ יוֹצְרָם –

 

הַיְּהוּדִים, שֶׁרַבִּים כֹּה מֵהֶם לְפוּתִים בְּקִסְמוֹ

שֶׁל הַשִּׁיק רָדִיקָל, שֶׁל הַפְּרוֹג, שֶׁל הַוּוֹק, שֶׁל הַשְּׂמֹאל,

הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה שֶׁהָיְתָה לִדְווּיָה, בְּנֵי עַמֵּנוּ,

הַנְּתוּנִים שָׁם לְפַחַד־פִּתְאוֹם, וְזֶה דֵּי לְמַעֲנֵנוּ,

וּנְטוּשִׁים וּכְתוּשִׁים צְרִיכִים הֵם־אַף־אֲנַחְנוּ לִסְמֹךְ:

מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה הוּא יַעֲנֵנוּ.

 

 

מֶסֶר מְשֻׁתָּף

 

 

הַטֵּקְסְט שֶׁאָמַר הִירְשׁ בַּשֶּׁבִי, חָמָאס־הַשְּׂפָתַיִם

שֶׁאִלְּצוּהוּ לָשֵׂאת,

נִשְׁמָע לִי מֻכָּר וַאֲפִלּוּ לָעוּס פָטָלִית:

הָיָה כָּל הַסֵּט.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מַפְקִירָה בְּזָדוֹן אֶת בָּנֶיהָ

וְהוֹרֶגֶת לַשָּׁוְא.

נְתַנְיָהוּ מוּבָס בַּקְּרָבוֹת אַךְ עִסְקָה הוּא מוֹנֵעַ.

עַכְשָׁו! עַכְשָׁו!

 

מְעֻנֶּה וְרָעֵב הוּא אָמַר אֶת שֶׁשָּׂמוּ בְּפִיהוּ,

אֶת כָּל הַתַּסְרִיט

שֶׁהָיָה כְּבָר כָּתוּב – וּמִלָּה לֹא חִדְּשׁוּ בּוֹ אֲפִלּוּ –

בַּמְּסָרִים שֶׁכּוֹתְבִים פֹּה אִי־אֵילוּ מַטּוֹת

בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית.