לפני שבוע חוויתי מקרה מטריד באוניברסיטת קולומביה שבניו־יורק, הממחיש את הסכנות האורבות לחופש הביטוי באקדמיה בעולם המערבי. הגעתי למקום כדי לנאום באירוע שארגנה עמותת Hasbara Fellowships, שתומכת בסטודנטים תומכי ישראל ברחבי העולם.
למרות תכנון מוקדם וחודשים של עבודה מצד המארגנים, נתקלתי במכשולים רבים שהציבה הנהלת האוניברסיטה – החל בהתעלמות מבקשות מקדימות לאירוע ועד הטלת מגבלות מיותרות, בניסיון לסכל את האירוע ולמנוע ממני להשמיע את דבריי. בחרנו לא להיכנע, הגענו לאירוע למרות הכול, וקיימנו את ההרצאה.
ההתנהלות הזאת לא פגעה רק בי, אלא גם בחופש הביטוי. זו דוגמה מדאיגה לכך שגורמים אקדמיים מנסים להשתיק קולות שאינם תואמים את האג'נדה שלהם, תוך שימוש בטקטיקות של צנזורה וחסמים ביורוקרטיים. הניסיון להשתיק אותי אינו מקרה בודד: סטודנטים תומכי ישראל ברחבי העולם חווים התנכלויות רבות – מהפגנות אלימות ועד למאמצי הדחה ממשרות אקדמיות.
בקמפוסים אחרים שהרציתי בהם ההנהלה לא הקשתה עלינו יתר על המידה ואִפשרה לקיים את האירוע, אך את פנינו קיבלו מפגינים בקריאות אנטישמיות. חלקם הסתננו לאולם האירועים והפריעו למהלך ההרצאה. אסור לישראל לעמוד מנגד ולשתוק לנוכח הסלמת התופעה. עלינו להגן על חופש הביטוי בכל מחיר, ולעמוד לצד סטודנטים יהודים ותומכי ישראל בכל מקום בעולם.
ההסלמה ניכרת בשטח, והיא מהירה ומדאיגה. שבוע לאחר הנאום שלי בקולומביה אנו עדים לאירועים מטרידים שם, שמדגישים את ההשלכות החמורות של פיוס בריונים המוּנעים משנאה. סטודנטים יהודים הוטרדו בידי מפגינים אנטישמיים, והדברים הגיעו לכדי כך שרב הקמפוס ביקש מסטודנטים יהודים לא להגיע לקמפוס, מחשש לביטחונם.
מקרה חמור נוסף התרחש כשנמנעה כניסתו של מרצה ישראלי לקמפוס יחד עם סטודנטים יהודים. שוב הקורבן נענש במקום התוקפים. מצב זה מדגיש את הצורך הדחוף של הנהלות המוסדות האקדמיים לעמוד בהתחייבותן לטפח סביבה שכל הקולות נשמעים בה ללא פחד.
מלבד המאבק העולמי למען חופש הביטוי, אני קורא לממשלת ישראל לפתוח מסלולי לימוד מיוחדים שיאפשרו לסטודנטים יהודים שסובלים מאנטישמיות ומתקיפות בקמפוסים בחו"ל להשתלב באקדמיה הישראלית. למדינת ישראל יש גם אינטרס וגם חובה מוסרית להגן על יהודים בכל מקום בעולם, ובכלל זה להציע להם מקום בטוח לרכישת השכלה גבוהה ולהתפתחות מקצועית. פתיחת מסלולים מיוחדים כאלה גם תמשוך מוחות יהודים מצטיינים שיתרמו למדינה ויחזקו את החברה כאן.
המצב באקדמיה הישראלית רחוק מלהיות מושלם. אידיאולוגיות פוסט־ציוניות ואנטי־ציוניות מתפשטות כמו אש באוניברסיטאות שלנו. אך אין ספק שמוטב ליהודי למצוא את מקומו כאן בארץ אבותיו, ועלינו לסייע בנושא ככל האפשר. עלינו ליצור חזית אחידה נגד שנאה, נגד צנזורה ונגד פגיעה בחופש הביטוי בישראל ובעולם.
