נתחיל בשורה התחתונה – גם הבוקר, ועל אף הדיווחים על "התקדמות במו"מ", האיש שמחזיק את המפתחות לשחרור החטופים בעזה – יחיא סינוואר – לא מוכן לשמוע על עסקה שלא כוללת את עצירת המלחמה ונסיגת צה״ל מרצועת עזה. בינתיים הוא ממשיך לקבל מישראל עוד ועוד מתנות, וממקסם את הישגיו בעסקה עתידית על חשבון הישגנו. וישראל ממשיכה ליפול בפח שהוא טומן לה, בעקבות לחץ בינלאומי חסר תקדים,
סינוואר מזהה היטב את הנרטיב שבולט בצורה ברורה בתקשורת הישראלית. לאורך כל סוף השבוע והחג השני של פסח זעקו הכותרות סביב עסקת החטופים. ״אופטימיות בישראל״, ״התקדמות ממשית בדרךלעסקה״, ״מצטמצמים הפערים״, ״במצרים אופטימיים״, ״ביידן: אנחנו קרובים לעסקה״, ועוד. אלא שכולם, ללא יוצא מן הכלל, התעלמו מכך שהשורה התחתונה – והיחידה – של כל הדיווחים וכל הציטוטים, ללא יוצא מן הכלל, מתייחסת לוויתור הישראלי, ולא ציינו שלמרות ה״אופטימיות״ מנהיג חמאס לא מוכן ללכת לעסקה שלא כוללת את עצירת המלחמה, נסיגת צה״ל מרצועת עזה, הבטחה שלא יחוסל ביום שאחרי וכמובן איך לא – שיקום הרצועה.
אז על מה המהומה? התשובה היא קמפיין שנועד לנרמל בציבור הישראלי את העובדה שניתן לעצור את המלחמה וללכת לעסקה. המציאות היא שרוב מוחלט בדרג המדיני והצבאי, למעט אולי השר גדי איזנקוט שהביע שוב ושוב עמדות שמהן ניתן להבין כי הוא מוכן לעצור את המלחמה תמורת השבת החטופים, כולם נגד עצירת המלחמה. אגב, גם ארה״ב לא מוכנה לעסקה שלא כוללת את עצירת המלחמה, וכולם כמובן מאשימים את מי? ברור, את הראש – נתניהו. אז לפני שתאשימו אותי בביביזם, בואו נקרא מה אומר לא אחר מאשר מזכיר המדינה אנתוני בלינקן: "לפני חמאס מונחת הצעה נדיבה בצורה יוצאת מן הכלל, מצידה של ישראל. ובנקודת הזמן הזו הדבר היחיד שעומד בין אנשי עזה לבין הפסקת אש הוא חמאס". עוד הוסיף מר בלינקן, שאמר את הדברים בסעודיה בדרך לביקור בישראל, כי "הם צריכים להחליט והם צריכים להחליט במהרה". אתם מבינים, לא נתניהו או חלילה צה"ל עומדים בין אישור עסקה להמשך לחימה, אלא חמאס. ואת זה אומר אחד ממפעילי הלחץ העיקריים על ישראל.
הבעיה הגדולה היא שסינוואר מקשיב למה שנוח לו, והכי נוח לו לאמץ את הנרטיב השקרי של חלק גדול מכלי התקשורת בישראל. התחלנו בשורה התחתונה ונסיים בה: עסקה לשחרור חטופים, ומה שבינה לבין המציאות, איננה הסיפור כרגע, אם כי לעניות דעתי ישראל טועה בהגדלת המחיר בכל פעם שהמו"מ מתקדם. מה כן צריך לעשות? להקשיב לסינוואר שדורש את הפסקת המלחמה ולעשות את מה שנדרש לחזור להילחם. רפיח עכשיו. כי בכל יום שעובר ואין פעולה שם, ההישג הצבאי רק הולך ומתרחק.
