התלבטתי הרבה זמן אם לכתוב זאת, כי חוקרים שניסו להעמיק בנושא שילמו מחיר מקצועי. אבל הנושא נראה לי חשוב מאוד, חלק מהותי ממאבקנו על הארץ הזאת ועל ירושלים.
למאבק הפלסטיני על ירושלים יש סמל ברור: כיפת הסלע – שמכונה בפיהם בטעות או בכוונה מסגד אל־אקצה. כיפת הסלע היא הכיפה הגדולה המוזהבת, ובתוכה הסלע שהמוסלמים קוראים לו אלצחרה, והיהודים – אבן השתייה, תשתית בית המקדש ותשתית העולם עולו.
במהלך השנים גם המוסלמים קראו לה בית אל־מקדס, ובעקבותיה נקראה כל ירושלים בית אל־מקדס – ובקיצור, אל־קודס. היה ברור להם ששם היה מקדש שלמה היהודי, ורק במהלך המאבק נגד הציונות הם פתאום הכחישו שאי פעם היה שם המקדש היהודי. לכן קוראים למבנה בשם המסגד הסמוך, מסגד אל־אקצה, אף שהוא כלל אינו מסגד.
אל־אקצה הוא המבנה הקטן והבולט פחות ("כיפת הכסף" שהשחירה), שמשתמש בחללים הקדומים של הר הבית, מימי המקדש השני. יש בו כעשרת אלפים מקומות למתפללים. מיקומו נבחר בידי הכובש המוסלמי הראשון של ירושלים, עומאר, כדי שכולם ישתחוו למכה ויפנו את אחוריהם למקום המקדש היהודי. כך מתנהלים הדברים עד היום, אף שהכיפה במקום המקדש מפוארת פי כמה.
השם "מסגד אל־אקצה" מגיע מהקוראן, המספר שמוחמד נסע בלילה אל "המסגד הקיצון" ועלה משם לשמיים. אין לי ספק שמוחמד מעולם לא ביקר בירושלים, וש"המסגד הקיצון" היה פשוט המסגד בעירו שהיה רחוק מביתו יותר ממסגדים אחרים. אבל כמה עשרות שנים אחרי מותו שלטו באזורנו מוסלמים שחששו מאוד מעלייה לרגל של אזרחיהם למכה, מסיבות פוליטיות. לכן הם המציאו תחליף. "זוכרים את המסגד הקיצון מהקוראן? ובכן, זה המסגד של ירושלים. בואו לירושלים ועזבו את מכה", הם אמרו. כך, ירושלים משמשת בידיהם כלי ניגוח פוליטי־דתי עד היום.
למלחמה הנוכחית יש שם שכל ערבי מכיר: מבול אל־אקצה. בשבת השחורה, בשבע בבוקר, מוחמד דף נשא נאום חשוב שמבהיר שכל המלחמה הזאת היא ממש לא על עזה או העוטף, אלא על הר הבית.
מישהו ראה פעם מסגד מתומן? אני מכיר מבנים מתומנים בירושלים – כנסיות שנבנו תחת שלטון הנוצרים־הביזנטים. את כיפת הסלע הם בנו רגע לפני שהמוסלמים כבשו מהם הכול
בכל קורס מדריכים, בכל מוזיאון ובכל ספרי הלימוד מוצגת התמונה הבאה: לפני יותר מ־1,300 שנה האמינו המוסלמים בקדושתה של ירושלים, עלו אליה לרגל בהמוניהם, ואפילו בנו בה מבני ענק מפוארים שחלקם קיימים עד היום בהר הבית ולמרגלותיו. המבנים הללו נקראים "חמשת הארמונות האומיים", על שם שושלת בֵּית אוּמַיָּה שבנה אותם לאורך השנים: ארבעה ארמונות צמודים לכותל הדרומי והמערבי, וארמון מספר 1 – מסגד אל־אקצה. יחד איתם נבנתה כמובן כיפת הסלע. במשך עשרות שנים כל עולם המחקר ענה אמן על הנחות היסוד האלה, אבל ברשותכם – בואו נשאל כמה שאלות.
כיפת הסלע באמת מפוארת, אין ספק. אבל מי בנה אותה? מוסלמים? ממש מוזר. אני לא מכיר מסגד אחד שדומה לה. מישהו ראה פעם מסגד מתומן? אני מכיר המון מבנים מתומנים, אפילו בירושלים – כנסיות שנבנו תחת שלטון הנוצרים־הביזנטים, שהזרימו לירושלים כסף ומאמינים. את כיפת הסלע הם בנו רגע לפני שהמוסלמים כבשו מהם הכול. בכלל, כיפת הסלע מלאה מאפיינים אדריכליים ביזנטיים. למה לטעון שמוסלמים בנו אותה? כי תלוי שם שלט, שלפיו השליט אל־מאמון בנה אותה? הרי מתחת לכתובת שלו קיימת עוד כתובת, מחוקה, המספרת שעבד־אל־מלכ, שליט קודם, בנה אותה. גם אני יכול לכתוב בכניסה למגדלי עזריאלי שאני מי שבנה את המקום, אך זאת עדיין לא הוכחה. אין לנו תיעוד ממקור היסטורי בן התקופה בדבר זהותם של בוני כיפת הסלע, אבל יש 2 מיליארד מוסלמים שיכעסו מאוד אם תגידו אחרת.
עוד שאלה: הארמונות שנבנו סביב ההר – גם אותם בנו מוסלמים? כיצד יודעים? הרי גם בעניינם אין כל תיעוד היסטורי. רק חוקר אחד חפר אותם בשנות השבעים, והוא לא פרסם דו"ח חפירה ולא הסביר את המסקנות. בשנות התשעים ניסו רוני רייך ויובל ברוך, שני חוקרים מכובדים ומוכרים, לפרסם מחקר ששואל שאלות, אבל הזהירו אותם שלא כדאי להם – והם נסוגו.
אחר כך ארבעה חוקרים מכובדים חפרו שם שוב והציגו ב־2018 בדיקות מעבדה ודאיות עם מאמר מדעי שטוען נחרצות: אלה מבנים ביזנטיים, וגם בהם המוסלמים השתמשו רק אחרי שהם נבנו – כך לפי החומר האורגני, וכך לפי שיטות הבנייה. זה לא מפריע למוזיאון הסמוך, שנפתח אחרי פרסום המחקר, להמשיך להיצמד לסיפור השגוי. זה הרי מוזיאון ממשלתי, וירושלים היא תמיד "עיר שלוש הדתות", לפי הסימטריה הקבועה והמזויפת.
לאחרונה פרסם הפוסק ההלכתי של מפלגת רע"ם פסק הלכה דרמטי: תפילה של מוסלמי בירושלים חשובה יותר מעלייה למכה, אחת מחמש המצוות באסלאם, כי על ירושלים ניטשת מלחמה. זה לכאורה שינוי חד בדת שמרנית מאוד, אבל הוא לא מפתיע אם מבינים שהאסלאם מאז ומתמיד קידש את ירושלים רק כהמשך למסורת היהודית, ובעיקר כשהיהודים או הנוצרים רצו לשוב אליה בעצמם. תמונות מהמאה ה־19 מראות עד כמה הר הבית היה מוזנח ועלוב, ואפשר להראות עד כמה הוא התקדש בעיניהם רק כחלק מהמאבק בציונות.
בשורה התחתונה, ירושלים הייתה הרבה פחות קדושה למוסלמים ממה שמספרים לנו – והיא נעשתה קדושה למוסלמים רק כשהם ראו עד כמה היא קדושה לנו.
אורי אוחיון הוא מורה דרך המתמחה בתולדות ירושלים
