חג החירות חלף עבר ויום העצמאות ממש לפנינו, האווירה של המנגלים כבר מתחילה להשתלט בסביבה וכמעט אפשר כבר להריח את העשן באוויר. כל זה ביחד עם החום הישראלי המפורסם שמתחיל להפגין את אותותיו שלח אותי לחפש מקלט קריר ומוגן בצל המשקה המוגז של העונה, בירה.
אומנם הבירה התחילה אי שם עם המין האנושי לפני איזה עשרת אלפים שנה, אני לא מגזים, אבל לא נלך להיסטוריה העתיקה אלא לכאן ועכשיו. בעבר הלא מאוד רחוק מבחר הבירות בישראל התבסס על יבוא מחו"ל או על אחת ממבשלות הענק הישראליות כמו גולדסטאר ומכבי. גם היום כבודם במקומו מונח, אבל עם שנות האלפיים התחילה לפרוח תעשיית בירה ממבשלות קראפט. שמות שהיום שגורים בפי שותי הבירה פשוט לא היו קיימים בשנת 2000, למשל דאנסינג קאמל (Dancing Camel), שפירא, אלכסנדר, מלכה, ג'מס, נגב, שריגים ועוד רבים וטובים. אז אם בעבר היה אפשר לספור על אצבעות שתי הידיים את מספר הבירות המיוצרות בישראל, היום מדובר במעל 100 סוגי בירות.
שינויים כאלה בשוק האלכוהול באים יד ביד עם צריכה מוגברת, מודעות גוברת ואנשים שמחפשים דברים חדשים ומרתקים יותר לשתות. לכן לכל מבשלות הקראפט בארץ יש מנעד של בירות בסיס שאותן אפשר למצוא לאורך כל השנה וחלקן מייצרות גם בירות עונתיות, ודברים מיוחדים, ולרוב די מוצלחים, שבאים בכמויות מוגבלות. השוק של בירות קראפט צומח היטב בארץ הקטנה שלנו עד לרמה שהתחילו להופיע ביר־גארדנס שמייצרים בירות ייחודיות משלהם במהדורות קטנות, כמו בית הבירה של באר־שבע, בירתנו בירושלים, שניט בתל־אביב ובטח יש עוד כמה שאני מפספס (אם אתם רוצים להגיע לאחד מהם שימו לב לכשרות שם). לצד ייצור הבירה הייחודית להם אותם מקומות מייבאים או לפחות מוכרים בירות מרתקות מכל רחבי העולם ממבשלות ייחודיות שמייצרות בירות לא נפוצות בכלל. לרוב העובדים במקומות האלו הם חובבי בירה כבדים למדי, אז תוכלו להתייעץ איתם.
אבל אפילו עם בירות הבסיס מנעד הסגנונות בארץ התרחב מעבר ללאגר של פעם, מונחים כמו: אמבר אייל, IPA, סטאוט, חיטה, בלונד אייל נכנסו ללקסיקון שלנו והתנחלו שם היטב. וזה כמובן בלי להיכנס לבירות עונתיות (או בירות עם זעתר). כמובן שהתפתחו מסביב לאלה פסטיבלי בירה בכל רחבי הארץ עם עוד עשרות מיקרו־מבשלות, וכבר בלתי אפשרי לעקוב אחרי כולם.
לא סתם הענף הזה כל כך התפתח, בירה מלווה אותנו טוב כמעט בכל הקשר, היא קלילה, תמיד קרה, מוגזת ומרעננת ויש כאלה שאפילו חמוצות. אז היא פרטנר מצוין לים, או לבריכה, או אפילו לסתם שבת צהריים כשהחמין (לנחושים בקיץ) יושב עליכם כבד. אז תנו כבוד לחבר'ה פה ותצרכו קצת ישראלי.
מבשלת שריגים
למבשלת שריגים ששוכנת בעמק האלה (וגם מייצרת טריפל הופ מדהימה) יש שתי סדרות, "עמק האלה" הקלאסית וסדרת "רונן" שבה מייצרים דברים טיפה שונים. יש כאן בירה מרימונים, כן גם אני קצת הופתעתי, אבל מגניב לחלוטין.
רונן, בירה רימונים, 15 ₪
מבשלת אלכסנדר
מבשלת אלכסנדר הוציאה מארז קטן וחמוד ליום העצמאות, ארבעה בקבוקים וכוס אחת. הבירות הן בלונד אייל וחיטה, שמתאימות בול לתחילת האביב. בירות קלילות, פירותיות יחסית, ובעלות מרירות עדינה למדי (בכל זאת בירה, כן?). המארז מגיע בארגז קטן וקומפקטי עם ידית שיהיה קל לסחוב למנגל היכן שהוא לא יהיה.
מארז עצמאות אלכסנדר, 50 ₪
מבשלת שבט
במבשלת שבט שיושבת בפרדס־חנה מייצרים מגוון של בירות קראפט נהדרות, השמות בהחלט מושכים את העין והלשון באה אחריהם. ה"רד נייט" היא בירת אייל בסגנון אירי שמיוצרת בעזרת שימוש בשמרי אייל שמעט שונים מהלאגרים שאנחנו מכירים בדרך כלל. הבירה אדמונית מעט בצבעה, בעלת מתיקות קלה ואופי מעוגל.
רד נייט, 15 ₪
