בשנים האחרונות המושג "Farm to Table" (מהחווה או מהשדה לצלחת) קנה לו יותר ויותר אחיזה. בתי אוכל רבים ביקשו לקחת חלק במהפכה שמקדמת שימוש ישיר בחקלאות מקומית ולהפוך לצרכנים מודעים, שמעוניינים לדעת מה מקור המזון שהם אוכלים. כמו כל טרנד, רבים השתמשו בו באופן מעוות או ניצלו אותו כדי להישמע נכונים לרגע (לא אשכח את סדנת האוכל שבה הבטיחו לנו שנבשל לפי מה שהחקלאי הביא באותו יום, ואז מצאנו בפח שאריות מפלילות בדמות שקיות סופר גנרי).
לכן היה כל כך כיף לבקר ב"חוות רום" שבגליל התחתון ולהרגיש את המושג הזה בכל הווייתו. החווה החלה את דרכה ב־1986 עם עדר של 50 עיזים ומאז התפתחה לאורך השנים. כיום היא כוללת גם מרכז תיירות עם סדנאות, סיורים, אתר גלמפינג ומרכז שיקום תעסוקתי לנפגעי נפש. מלבד נוף עוצר נשימה הנשקף מפסגת הר כמון תמצאו את מרעה העיזים שהתרחב ל־120 עיזים שזוכות לרעות מדי יום במשך שעות עם רועה הצאן. האוויר הצלול, התזונה הבריאה שמבוססת על חורש ים־תיכוני והפעילות הגופנית הופכת את החלב והגבינות שמיוצרים במחלבה למשובח במיוחד; לצידם מטפחים פה בוסתן עצי פרי, משתלה וגינת ירק שמאפשרת למבקרים לקטוף את הפירות והירקות שבהמשך יותקנו לכדי ארוחה. גולת הכותרת היא הביסטרו, שמשתמש בכל התוצרת הזו והופך את חומרי הגלם למנות מרעננות.
הביסטרו עצמו שוכן בינות לעצים ונהנה אף הוא מנוף פסטורלי ושלו, כולל גינת משחקים צמודה, לצד עיצוב אינטימי באווירת חמרה מדברית. הגענו בשעת בוקר מאוחרת (הביסטרו פועל בימים א'־ו' בשעות 9:00־15:00) והתחלנו עם "בוקר בחווה". אני לא נמנית עם חובבי מגש ארוחות בוקר כי הוא תמיד נדמה לי כמו משהו שאפשר להכין בבית, אבל כאן הוא מאפשר ליהנות בצורה הכי נקייה מהתוצרת המקומית. מלבד שתי ביצי חופש אורגניות, זיתים וטחינה היא כוללת מגוון של גבינות עיזים שיגרמו גם למי שעד היום פחות התחבר להיכבש בקסמן עם רכות קרמית, עדינה ועמוקה. גם סלט הירקות – לכאורה חתיכות של מלפפון, פלפלים, שרי, בצל וירוקים חתוכים גס – הופך לקערה של עושר טעמים עז. כל כך התרגלנו לירקות ופירות שמגודלים בסטריליות עם אוויר מרוסס ובאדמה נטולת מינרלים, ששכחנו מה טעמם המקורי. אז אחרי כל הבריא־בריא הזה, שיאו של המגש היה מאפה כנאפה ותרד פריך ושמנוני שהיה אולי עתיר קלוריות אבל הן בהחלט היו שוות אותו.
דילגנו על השקשוקות והכריכים הבנאליים יותר והמשכנו לברוסקטת בצלים בחמאה שהייתה מלאכת מחשבת של הרכבה. השכבה הראשונה כללה עיגול ברוסקטה שתחתיתו נצלתה בחמאה, מעליה גבינת טאלג'יו רכה, בצלים מקורמלים ושמיימיים, ביצה עלומה ופרוסות דקות של בצל סגול בעל חרפרפות קלה. מגדל של טעמים מוקפדים ומאוזנים שמתכנסים יחדיו לכדי שלמות. איזו יופי של מנה. חסרונה היחיד הוא בגודלה, שבהחלט היה יכול להיות כפול או מלווה בסלט ירוק.
באגף הפסטות, שכולן עבודת יד, ניסינו את ניוקי הסלק שהוגש בתצורת צבעים יפהפייה לא פחות משהייתה טעימה. מלבנים ענניים נימוחים, מקלות גזר, טבעות זוקיני ובזיליקום צלויים, כולם עטופים בקרם שום ודבש ארומטי ומשגע.
כמחווה לווייז המאותגר בימים אלו ביקשנו לקנח עם "לילות ביירות" שהיה מרשים בהגשתו אך פודינג הסולת היה דחוס מדי ומי הזהר שכה מזוהים עם המנה לא הורגשו מספיק. לעומת זאת גלידת החלב ויוגורט העיזים, שהיא פשוט קינוח חובה במקום, הייתה לא פחות ממושלמת עם מתיקות עדינה ומובחנת שהודגשה באמצעות ריבת החלב (ייצור מקומי, נו מה).
ביסטרו חוות רום מציעה אווירה קסומה ומרחיבת לב ומנות מצוינות שיביאו אתכם הכי קרוב שאפשר לאמא אדמה.
