כרים אסד אחמד קאן, משפטן ממוצא מוסלמי־פקיסטני והתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הוא האיש שעל פי מקורות שונים מעוניין להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ"ל הלוי, שר הביטחון גלנט ובכירים ישראלים נוספים. בישראל חוששים שהצווים יוצאו בחשאי, כך שמושאי הצו כלל לא ידעו על קיומו עד הרגע שבו כף רגלם תדרוך במדינה שמכירה בבית הדין, ומחויבת לצווים מטעמו.
פרשנים טענו השבוע שצעד כזה לא יכול לצאת אל הפועל בלי הסכמה שבשתיקה מצד ארה"ב, ולכן ישראל לוחצת על סנטורים וחברי קונגרס שיפעלו נגד הוצאת הצווים. צריך לדבר על היחס הכפול של ארה"ב, שמצד אחד מחמשת את ישראל ומצד שני מחלישה מאוד את מעמדה הבינלאומי באמצעות הלחץ המטורף שהיא מפעילה להיכנע לתכתיבי חמאס.
אבל הסיפור החשוב יותר הוא לא מה אומרים הגויים, אלא מה עושים היהודים. "תחת הנהגתי ישראל לעולם לא תקבל כל ניסיון של בית הדין הפלילי בהאג לערער על זכותה הבסיסית להגן על עצמה", צייץ בסוף השבוע שעבר רה"מ נתניהו. תכף נבין מדוע הציוץ הזה לא משכנע.
מבחינה פורמלית, ישראל הרשמית לא קיבלה על עצמה את אמנת רומא, ולכאורה סמכות בית הדין בהאג לא חלה עליה. אלא שהמצב טריקי בגלל הרשות הפלסטינית. הרש"פ "קיבלה על עצמה" לפני כמה שנים את אמנת רומא אף שכלל אינה מדינה, והתובעת דאז, פאטו בנסודה, החליטה שקבלת העול של הרשות תקפה. המזימה של הרשות ב"הכרה" הזו הייתה שקופה: מתוך שסמכות בית הדין בהאג תחול על "הטריטוריה הפלסטינית", ממילא היא תחול על ישראלים הפועלים בשטח הזה.
הרש"פ לא חששה מכך שההכרה תתהפך על ראשם של הפלסטינים. לראיה, המהלך לא גרם לתובעים הצבועים של האג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד הנייה, סינוואר ושאר ראשי חמאס, אבל הם כן משתעשעים ברעיון להוציא צווים כאלה נגד בכירים ישראלים.
כאן אנחנו מגיעים להתנהלות של ישראל. ברמה ההצהרתית ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין, אבל בפועל, בהתנהגות ההיסטרית שלה (ושל כלי התקשורת שלה) היא מכירה בה דה־פקטו. במילים אחרות, ישראל כופרת בבית הדין משפטית אך לא מדינית.
התקשורת בישראל חופשית והממשלה איננה יכולה לשלוט במפלס ההיסטריה והתבהלה באולפנים, אבל היא כן יכולה לשלוט במסרים שלה עצמה. לא להכיר בבית הדין פירושו לנהוג כמו טראמפ, שאיים בזמנו שאם בית הדין יוציא צווי מעצר נגד בכירים אמריקנים, הוא יעצור את התובע והשופטים של האג. ישראל אומנם איננה מעצמה כמו ארה"ב, אבל אם היא תפסיק לשדר חרדה מבית הדין ותאותת לו בצורה הקרה והנחרצת ביותר שהיא לא מכירה בו, שאין לו שום סמכות עליה, ושכל פעולה שלו נגד ריבונות ישראל איננה לגיטימית, זה ייראה אחרת.
