גל התייקרויות שוטף אותנו אחרי חג הפסח, וזה כנראה רק ההתחלה. הדולר שהתחזק משמעותית במהלך אפריל, שיבושים בהובלה ובייבוא על רקע המלחמה וסיבות נוספות, מעוררים את האינפלציה. אבל זה כנראה לא הכול. בשבוע שעבר התבשרנו כי בעוד חודשיים גם המע"מ עשוי לעלות. כזכור, בתחילת השנה אישרה הכנסת את העלאת מס־ערך־מוסף באחוז אחד, מ־17% ל־18%, מהלך שייכנס לתוקף בתחילת 2025. אלא שכעת, על רקע הגידול החד בהוצאות הביטחוניות ובגירעון, דווח כי במשרד האוצר בוחנים ברצינות להקדים את העלאת המע"מ לחודש יולי הקרוב.
כן, הצורך למלא את הקופה הציבורית בעקבות הוצאות המלחמה הרבות, הישירות והעקיפות, כרוך גם בהעלאת מיסים, כפי שמדגישים באוצר ובבנק ישראל. אבל המהלך הדרמטי הזה צורם במיוחד.
כשראיתי את הכותרות המאיימות בעניין הזה, נזכרתי בכנס בתחום המיסוי שהשתתפתי בו לפני כמה שנים. בכיר לשעבר ברשות המיסים סיפר שם על אחד השינויים הדרמטיים ביותר שנעשו במיסוי מקרקעין בעשורים האחרונים – המעבר מפטור ממס שבח על מכירת דירה אחת לארבע שנים, לחישוב מס שבח ליניארי. לרוב הקוראים זה כנראה לא אומר דבר, אבל זו הייתה אז דרמה של ממש בעולם המיסוי. הסבר קצר: מדינת ישראל גובה ממי שמוכר דירה מס על הרווח שנוצר, באמצעות מס שבח. המס הזה נגבה על ההפרש שבין המחיר שבו נרכש הנכס למחיר המכירה, והוא עומד על 25%. במשך שנים רבות היה אפשר למכור דירה אחת לארבע שנים מבלי לשלם מס שבח. עם שינוי החוק נקבע נוהל אחר, שהרחיב באופן גורף את חובת מס השבח והכניס הרבה מאוד כסף לקופת המדינה.
"כשהָגינו את השינוי הזה, בכלל לא חשבנו שזה יצליח", הודה אותו בכיר בכנס. "הכנו שלושה רעיונות, וזה היה הרעיון הכי קיצוני. זרקנו אותנו לאוויר ואמרנו נראה מה יהיה. הופתענו שבסוף זה התקבל ועבר בחקיקה". לדבריו, הציפייה הייתה שמישהו יבלום את זה – הלחץ הציבורי, התקשורת, חברי הכנסת. זה לא קרה.
התופעה הזו מתרחשת גם בתחומים אחרים. לא משנה אם מדובר בסוגיות ביטחוניות, כלכליות או מדיניות – שלל גורמים "נעזרים" בעיתונות כדי להפריח בלוני ניסוי, להתרשם מרחשי הציבור ולבחון לאן נושבת הרוח. הרשויות ימשיכו להשתמש בעיתונאים כדי לבחון מהלך כזה או אחר, אבל התפקיד של הציבור ושל עיתונות רצינית הוא לזהות בלוני ניסוי כאלה ולפוצץ אותם בשלב מוקדם.
הפעם מדובר בשינוי שאסור שיעבור. עליית שיעור המע"מ בתוך חודשיים או ארבעה חודשים תיתן בוסט רציני ליוקר המחיה. ההוצאות החודשיות השוטפות יתייקרו מיידית בכמה עשרות שקלים ולעיתים יותר, אבל בחלק מהמקרים מדובר בהוצאה מיידית של אלפי שקלים. למשל, מחיר דירה ממוצעת (מקבלן) יעלה ביותר מ־20 אלף שקל. לא נפרט כאן אילו מקורות הכנסה אלטרנטיביים אפשר למצוא; אלה דברים שכבר כתבנו עליהם רבות. אפילו תקציב הביטחון עצמו ממתין לוועדה שתבחן אותו ועשויה לאתר שם הוצאות מיותרות רבות למרות המלחמה, אך ראשי מערכת הביטחון עורמים כל מכשול כדי שזה לא יקרה. זה הזמן של הציבור וחברי הכנסת האמורים לייצג אותו, לעמוד על הרגליים האחוריות ולומר: עד כאן.
