במשלחת הישראלית לתחרות האירוויזיון שתיערך בשבוע הבא במאלמה (המכונה כאן לעיתים מאלמו), העיר הדרומית בשוודיה, ובקהילה היהודית שם, גובר המתח לקראת הופעתה של נציגת ישראל עדן גולן עם השיר "הוריקן". רק אתמול החמיר המל"ל את אזהרת הנסיעה אל העיר.
כרבע מ־360 אלף תושבי מאלמה הם מהגרים מוסלמים, והיא נחשבת לעיר האנטישמית ביותר בשוודיה, ואף באירופה כולה. בשנות התשעים הובילה הממשלה בשוודיה בהשראת האיחוד האירופי את מדיניות "אירופה ללא גבולות", שאפשרה קליטה של המוני מהגרים מאסיה ומאפריקה. שוודיה העניקה לפליטים מקום בטוח וביקשה לגייסם בתור כוח עבודה זול להזנקת הכלכלה המקומית. למפרע התברר כי התנאים המפליגים שקרצו למהגרים אפשרו להם לשבת באפס מעשה וליהנות מהטבות, בניגוד מוחלט למטרותיה של שוודיה. אזורים רבים הפכו לגטאות מהגרים עמוסי פשיעה ואלימות.
בהקשר זה מעניין לבחון את התהליך שעברה דנמרק. בירתה קופנהגן מרוחקת ממאלמה רק 20 דקות נסיעה בגשר העובר מעל מצר ארסונד. בתחילת המאה ה־21 יישמה דנמרק מדיניות דומה לזו של שוודיה, אך בשנת 2010 החלו הדנים להבין את הסכנות הטמונות בגלי המהגרים. בשל כך ממשלת דנמרק שינתה כיוון וחוקקה חוקים להגבלת ההגירה. היא מנעה בניית גטאות למהגרים והגבילה את אשרות השהייה שלהם דרך שלילת מעמד הפליטוּת. מעניין לציין כי שינוי המגמה הובל דווקא בידי מפלגות שמאל־מרכז שעודדו בעבר את ההגירה.
אך בשוודיה עולם כמנהגו נוהג. אף שמפלגת הימין השוודים הדמוקרטים, שדוגלת בהגבלת ההגירה, מרכיבה את הסיעה השלישית בגדולה בפרלמנט, עדיין אין שינוי במדיניות ההגירה השוודית. בין 2003 ל־2006 שירתּי עם משפחתי כשליח בני עקיבא והסוכנות היהודית במאלמה. כבר אז הפליטים מילאו את העיר. בעת ההיא עוד הרגשתי שאני יכול לחבוש כיפה על ראשי בבטחה, אך חברים מהקהילה הזהירו אותי לא להעז לעשות זאת באזורים מסוימים של העיר. מאז 2005 השם הנפוץ ביותר לילדים שנולדו בעיר מדי שנה הוא "מוחמד".
עם התקדמות השליחות, התחושה הכללית הייתה שהביטחון האישי פוחת והולך. באחת השבתות שם אירחנו מאות חניכי בני עקיבא מרחבי אירופה, שגדשו את רחובות העיר בחולצות תנועה ובשירה. השבוע אמר לי חבר קהילה שהיום לא עולה על הדעת לקיים אירוע דומה. בגטאות המהגרים אפילו המשטרה המקומית נמנעת מלהתחכך עם התושבים. בעשור האחרון המצב החמיר, ותקיפות מילוליות ופיזיות תכופות נגד יהודים היו לדבר שבשגרה. כמה פעם ניסו להצית את בית הכנסת ולפגוע בבית העלמין ובבניין הקהילה היהודית.
מאז 7 באוקטובר גילויי האנטישמיות בעיר הגיעו לשיא. רבים מהיהודים לא מעיזים לצאת לרחוב עם סממנים יהודיים, והחגים נחגגו תחת אבטחה כבדה. הפגנות סוערות של פלסטינים נגד ישראל כבשו את כיכרות העיר. ישראלית לשעבר שגרה במרכז העיר מאלמה סיפרה לי השבוע שההליכה במאה המטרים שבין ביתה לסופרמרקט השכונתי מלווה דרך קבע בקללות ובנאצות.
רק כמה מאות יהודים מתגוררים במאלמה. בעשורים האחרונים הקהילה הלכה והידלדלה. חלקם עלו לישראל וחלקם עברו לסטוקהולם הבירה ולקהילות אחרות באירופה ובארצות הברית.
המתח והדאגה בקרב גורמי האבטחה בקהילה גדולים השבוע. מארגני האירוויזיון הפכו את מתחם המופע ליעד מבוצר. גדרות וחומות בטון הוקמו כדי לשבש מחאות ופיגועי טרור שעלולים להכות באירוע. תחת הסיסמה "פלסטין אקספרס", קוראים ארגונים אנטי־ישראליים למפגינים להגיע להפגנות ענק שיערכו בשלושת ימי המופעים. לצורך בואם של המפגינים נשכרו מאות אוטובוסים. גורמים בקהילה היהודית מרגישים שלא נעשה די מצד הרשויות כדי להגן עליה. עם התפרצות גל האנטישמיות בכל העולם, עיני יהודי העולם נשואות לשוודיה, לראות כיצד תתמודד עם ההפגנות הצפויות.
מאלמה היא מקרה מבחן לבעיה כללית באירופה. האם אירופה תתעורר ותלך בעקבות דנמרק, או שמא תמשיך לטמון את ראשה עמוק בחול? במאלמה הרכבת כבר יצאה מהתחנה. עומס המהגרים בעיר יצר מסה פוליטית שהפוליטיקאים המקומיים חוששים לצאת נגדה. לאן הולכת אירופה? יש סימנים מטרידים להוריקן קרב ובא.
