אלו שעות גורליות. עסקת הכניעה הגדולה של מדינת ישראל יצאה כבר אל הדרך, כל הסעיפים כבר כתובים וחתומים וחסרים רק עוד מספר זעום של תתי סעיפים שיושלמו בקרוב על ידי דיפלומטים מתוחכמים.
כמה בטחונות וערבויות בינלאומיות נוספות שחמאס דורש על מנת לוודא בצורה מוחלטת שהרצועה תיבנה ותיכונן בצורה יפה וסדורה יותר מזו שקדמה לטבח ה 7.10, שצה"ל ייסוג לגמרי מכל הרצועה, ושישראל תפסיק לחלוטין את הלחימה בעזה ולא תוכל לחדשה בעתיד הנראה לעין.
סמכו עליהם – אם הצליחו להוציא ממדינת ישראל הסכמה לטיוטה העשירית במספר, בה כבר נסוגה מכל הקווים האדומים שלה, הרי אין סיכוי שהם לא יצליחו להסיג אותה גם מן הקו האדום-ורוד-בהיר שעוד נותר למזכרת.
לכל הסעיפים שלהלן מדינת ישראל כבר הסכימה. קראתם היטב. כבר הסכימה.
- הפסקת אש ארוכה שתחל מיד ותתקבע בהדרגה על פי ההסכם – שמשמעותה סיום המלחמה בפועל וביטוח חיים לבכירי חמאס. סעיף זה אף כולל אישור מכסות למחבלים "פצועים" לעבור במעבר רפיח שפירושו חסינות בינלאומית לבכירים בחמאס שיהיה להם צורך בכך.
- שיקום רצועת עזה במימון בינלאומי אדיר ומקיף – שמשמעותו בפועל אימוץ של ישראל הרשמית את ההונאה הגדולה לפיה תושבי הרצועה אינם חמאס או תומכי החמאס. כאילו כל הסבל שלהם בכלל בא במקרה, כאילו לא הם שבחרו את חמאס בבחירות, כביכול לא רובם תומכים בחמאס והשתתפו באופן אקטיבי או פסיבי בטבח, וכביכול לא הם שמילאו את בתיהם ואת חייהם בטרור לפני ה 7.10, במהלך הטבח ואחריו. במסגרת זו, חגג כאן שר הביטחון יחד עם התקשורת "סיוע" אמריקאי של 26 מיליארד לישראל, כאילו 9 מיליארד מתוכם לא מופנים לשיקום רצועת עזה, תוך השוואה מוסרית גמורה בין ישראל לתוקפיה.
- שחרור מאות רבות של אסירים (קרוב ל-1000) – מתוכם רבים מאוד עם דם יהודי על ידיהם ובראשם מרוואן ברגותי, תוך מפתח של 20 או 40 מחבלים כנגד כל חטוף (תלוי אם הוא אזרח או חייל) – שמשמעותו בפועל תמריץ אדיר לחטיפות הבאות תוך צפצוף ארוך ובוטה על כל ההמלצות האסטרטגיות של ועדת שמגר לשחרור שבויים שהמליצה אחרי ההסכם הנורא של עיסקת שליט, על לא יותר משלושה חטופים כנגד שבוי. כאילו לא הבנו את המשמעות של שחרור מאות סינווארים קטנים לשוק החופשי.
- נסיגה מלאה של צה"ל בשלב השני (לאחר כחודש) מכל הרצועה – שמשמעותה ויתור על היכולת להגן על תושבי העוטף, ויתור על כל מראית עין של שיפור מצבם בדמות אזורי בטחון ברצועה בצפונה או לאורך הפרימטר, והתחייבות חסרת תקדים של ישראל לאי כניסה לרצועה, מגובה בערבויות בינלאומיות.
- השבת תושבי צפון הרצועה לביתם – שמשמעותה בפועל ויתור על ההישג התודעתי העיקרי של צה"ל בלחימה הארוכה ברצועה שהושג בדמם של מאות לוחמים. הישג טריטוריאלי שיבהיר לחמאס ולכל הגורמים באזור שישראל תגבה תשלום יקר בשטח מן הפוגעים בה ושיש מחיר להתקפת ה 7.10. במקום זה צה"ל ייסוג באופן שמאפשר "חופש תנועה של האוכלוסיה האזרחית בכל אזורי הרצועה".
- הותרת חמאס כגורם מרכזי ושלטוני ברצועת עזה – שמשמעותה הפרה מבזה של כל ההתחייבויות החוזרות ונשנות על ידי כל מנהיגי ישראל למיטוט חמאס כגורם שלטוני כחלק מרכזי ביעדי המלחמה והקרסת שרידי ההרתעה הישראלית. במקום אלו, יבואו "משא ומתן בין הצדדים על החזרת שקט בר קיימא ברצועה". בהקשר זה, עצם המשא ומתן המתמשך מול חמאס ואופן ניהולו, הוא כבר תבוסה קולוסאלית שמחירה דם.
- הסכמה לקבלת 33 חטופים בלבד בשלב הראשון של העיסקה כנגד רוב מרכיבי הכניעה האמורה – שמשמעותה בפועל הפקרה של 99 החטופים הנותרים במקרה של בלימת תהליך ההסכם, תוך אבדן כל נכס למשא ומתן עתידי עבורם ותוך כבילה קשה נוספת של ישראל מיכולת פעולה לשחרורם.
איך הגענו לשפל המדרגה הזה? איך בערב יום השואה לא נרתעים ראש הממשלה נתניהו ושותפיו לקבינט המלחמה להפר את השבועה היסודית "לעולם לא עוד"? איך אבדה הדעת מקברניטי המדינה המנהלים אסטרטגיה לאומית שגורל חייהם של מיליוני אזרחי ישראל תלויים בה כאילו הייתה תכנית ריאליטי התלויה בתגובות רגשניות של הקהל? איך ממשיכה התשלובת התקשורתית-קפלניסטית בתעמולה התקשורתית ובאלימות ברחובות ולפיהן כל צעד אל התהום ואל סיכון כולל של אזרחי ישראל הוא הוא בגדר "התקדמות"?
מול עינינו אנו רואים איך חסידי הקונספציה ממשיכים כאילו ה 7.10 לא התרחש. כאילו לא ברור איך יראו פניה של עזה המשתקמת ולאן יפנה החמאס את המיליארדים שיוזרמו לרצועה. כאילו ההקשר הכולל של תכנית איראן להשמדת ישראל לא חי ולא נושם. הרי הכל על השולחן, נאמר בריש גלי.
לא עת לחשות ולשבת ספונים בבית.
לזכרם הברוך של הנופלים ולעתיד ילדינו ממש. זה הזמן לצאת אל הרחובות ולעשות כל מה שנדרש כדי למנוע את הזוועה הזו. וזאת צריך להדגיש. הלב יוצא אל החטופים. הקרבנו עבורם את היקר מכל ונמשיך בכל מאמץ להשבתם. בעליבותה, אין ברירה לחבורת "סרבנים לנשק" אלא לתקוף את מתנגדי הכניעה כאילו ליבם ערל לסבלם של החטופים, אך איוולת הכניעה הזו אין לה דבר וחצי דבר עם דאגה לטובת אזרחי ישראל, לשלומם ולחייהם. מה שיש בה הוא כניעה מוחלטת לתכנית האסטרטגית של חמאס שתכננה לפרטים את מהלך החטיפה ב 7.10 על מנת להוריד את ישראל על ברכיה ולהמשיך לטבוח באזרחיה לאורך זמן, תכנית הנתמכת באינטרס הפוליטי-אמריקאי המדומה של ממשל ביידן ובאסטרטגיה הפרו-איראנית הכושלת שלו.
בערב יום השואה אין מנוס מלומר זאת במפורש:
כך בדיוק נראית הליכה כצאן לטבח. נכון, אלו לא תאי הגזים, אך כך נראית עליה על הרכבות. כל אחד מאיתנו נשבע אינספור פעמים שלעולם לא עוד? זה הזמן לפרוע את השטר. אל תסמכו על "בכירי מערכת הבטחון בהווה ובעבר".
כבר הבנו לאן זה יכול להוביל. צאו מהבית ועשו הכל על מנת למחות. לעולם לא עוד.
