במשך הלילה (ג') עקבו תושבי עזה אחר הפעולה הצבאית של ישראל ברפיח, כאשר רבים מהם האמינו כי מדובר בפעולה ממוקדת שתסתיים עם שחר בחזרה של כוחות צה"ל למקומות הכינוס ויציאה מהעיר הדרומית ברצועה. אך דגלי ישראל שהונפו במעבר רפיח במקום דגלי פלסטין, העמידו אותם על טעותם.
ההשתלטות של צה"ל על מעבר רפיח סיימה תקופה ארוכה של מציאות בלתי אפשרית – שלא לומר אבסורדית – בה מחבלי חמאס שלטו למעשה במי ומה שיוצא ונכנס מרצועת עזה. מדי יום הועברו למצרים רשימה שמית של מי שמורשה לצאת ולהיכנס מהמעבר, כאשר בתוך הרשימות האלו עברו לא פעם גם פעילי חמאס בכירים.
רק בימים האחרונים חצה את המעבר תאופיק אבו דקה, היועץ המשפטי של משרד הפנים של חמאס. בחודש שעבר, שמו של דובר משרד הבריאות מטעם חמאס, אשרף אל-קודרה, אותר ברשימת העוזבים את הרצועה.
האפשרות של העברת חטופים מהמעבר או מציר פידלפי הפרוץ עלתה גם כן במוחם של מומחי ביטחון רבים, כמו אלוף משנה במילואים דוד חכם, שעמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה. "קשה לחשוב על תרחיש שבו בכירים בחמאס ובג'יהאד בורחים מחוץ לעזה ואפילו על הברחת חטופים שימצאו את עצמם בסופו של דבר באיראן או בסוריה. היו חייבים להשתלט על הציר שממנו נבנתה מפלצת הטרור של חמאס", אמר חכם בראיון למקור ראשון.
לאבסורד הגדול שהתרחש עד הבוקר אפשר להוסיף את עניין משאיות הסיוע הרבות שעברו ממצרים דרך המעבר ולא עברו בידוק ביטחוני מלא על ידי ישראל. היד החופשית פתחה פתח לעסקאות בין נהגי המשאיות, שהכניסו מלבד הסיוע דברים אחרים לבקשת המרבים במחיר. חמושי חמאס השתלטו על המשאיות שהיו חוצות את המעבר על תכולתן, שמים ידיהם על הסיוע שעבר ישירות לידיהם ונמכר לאחר מכן במחירים מופקעים בשוק השחור ובכך ייצר הכנסה לארגון הטרור ושליטה במתרחש ברצועה.
מלבד המעבר, ציר פילדלפי כולו שבו ישראל שואפת לשלוט, היה במשך עשרות שנים ציר הברחות ממנו נכנסו אמצעי לחימה מתקדמים, תחמושת ופעילי טרור באמצעות מנהרות מסיני. החשיבות במהלך החזרת השליטה במעבר ובציר ובעצם בפתח ממנו חמאס יכול לשפר את יכולות הטרור שלהם, היא קריטית.
