כנראה "דור הטיקטוק" לעולם לא יהיה השם הרשמי לצעירים המבוגרים ולמבוגרים הצעירים שהציפו את הרשת החברתית באינסוף סרטונים של מערכונים, מתכונים, ממים, טרנדים, אמנות, ריקודים, ספרים ועוד אלף נושאים אחרים, אבל מי שעוקב אחר החדשות בחודשים האחרונים בהחלט יוכל להבין מדוע זה אולי הכינוי המתאים ביותר לדור ה־Z. נראה שככל שהגיוון של התכנים בטיקטוק גדול יותר כך גם תתי־הנושאים שקשורים אליה מתרבים – הסיקור של הרשת כולל לא רק עדכונים על מה קורה בה אלא גם בוחן את המקורות, ההשפעות והסגולות שלה, וכמובן האיום שבה.
כך למשל בחודשיים האחרונים יצא הפסיכולוג האמריקני הפופולרי ג'ונתן היידט למסע פרסום מתוקשר ומוצלח במיוחד לספרו החדש שמגולל אולי את המחקר המקיף והמעמיק ביותר עד היום על בני נוער והשימוש שלהם בטלפונים חכמים ורשתות חברתיות. התרגום המילולי לשמו של הספר הוא "הדור החרד", אך ייתכן שבתרגום ייקרא "דור החרדה". בכל מקרה, המסקנה הסופית שקובע היידט היא שאסור לתת לבני נוער מתחת לגיל 16 לפתוח חשבון ברשת חברתית או להשתמש בסמארטפון – ומשם הוא גוזר לאחור ומראה כיצד השימוש בשני אלו פוגע במוחם של צעירים ומטרגר מגוון מלחיץ של תופעות לוואי פסיכולוגיות שיכול להסביר את הזינוק הדרמטי בדיכאון, בחרדה ובאובדנות בקרב בני נוער בדור ה־Z ודור האלפא שבא אחריו – בייחוד בקרב נערות.
היכן נמצא את השילוב העסיסי ביותר של סמארטפון זמין ורשת חברתית מזיקה? אתם יכולים לנחש.
כפי שכבר נידון כאן בהרחבה בעבר, הנזקים המתבררים משימוש מופרז (האם יש סוג אחר) בטיקטוק לצעירים – וכנראה במידת מה גם למבוגרים – היו אחת משתי סיבות מרכזיות להעברת החוק בארה"ב שיכפה את המכירה של הרשת החברתית הסינית לחברה אמריקנית, ואם זה לא יקרה בחודשים הקרובים היא אמורה להיסגר לחלוטין לשימוש באמריקה. בעוד הסיבה השנייה – החשש מיכולות הריגול והפצת הפרופגנדה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שיש לה יד ורגל בכל הנעשה בשוק "הפרטי" בבייג'ינג – הייתה הסיבה הרשמית לתמיכה הרחבה בחוק, הרי בשוליים נשמעו עוד ועוד קולות משני צידי המתרס הפוליטי שהביעו חשש כבד מהנזקים שלה למשתמשים. הוכחה לעד כמה החשש הזה עשוי להיות מוצדק אפשר למצוא בסין בעצמה, שם טיקטוק נקייה לא רק מתכנים פוליטיים (חוץ מתעמולה) אלא באופן כללי מוצגת בגרסה סניטרית וממכרת הרבה פחות. כנראה הם יודעים מה הם עושים בעניין הזה.
אבל גם מתוך הבליל של מתכונים לטוסטורטייה וריקודים לשיר חדש של ראפרית מוכרת שכמעט כל מילה בו דורשת צנזורה כבדה – אפשר למצוא תקווה. זו נחשפה במלוא גדולתה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, כאשר לאחר שטף ראשוני ומזוויע של תעמולה חמאסית (שממשיך לזרום גם היום), החלו לטפטף סרטוני הסברה ישראליים בתגובה, תחילה כנחיל קטן אך אט־אט הם התרבו עד שהתגבשו לכדי תגובה משמעותית וממשית שאי אפשר להתעלם ממנה, תגובה שדורשת לספר גם את הצד הישראלי של הסיפור ומפריכה פעם אחר פעם את השקרים האיומים שמפרסמים חמאס וכל תומכיהם ועוזריהם בעולם על המדינה ועל המלחמה.
כמו שכתבנו כאן כמה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, כנראה שלעולם לא נוכל לצפות לאיזון בין תומכי ישראל ומתנגדיה ברשתות החברתיות; גם משום שהתעמולה נגד הציונים ממומנת ומשומנת ברמה מחרידה וגם כי היהדות תמיד תהיה מיעוט אל מול שילוב של בורות ואנטישמיות. אך מוכנותם של כל כך הרבה צעירים ישראלים ויהודים – בטיקטוק, באינסטגרם, ב־X ובכל מקום אחר שמציג פוסטים וסרטונים קצרים שמיד נעשים ויראליים – להילחם מול מפלצת ההידרה הזו מצוידים רק בחרב קטנה ואיתנה של אמת עוררה השתאות וגאווה ציונית אמיתית.
אז אולי הוא מוכה חרדה, רווי בדיכאון ולוקה בכזה ADHD חמור שהוא לעולם לא יוכל לסיים את הטור הזה כי הוא באורך של יותר מ־280 תווים, ובכל זאת בואו נצדיע כולנו בגאווה לדור הטיקטוק, ואז נפתח את ההדסטארט היקר ביותר בעולם למימון טיפול פסיכולוגי המוני לכל המשתמשים הקבועים.
לתגובות, המלצות, משחקים (ושליחת בשרים לעל האש בעצמאות) שלחו לנו ל–X ל: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
