הקומי
חורשות את הלילה (2019)
בלילה האחרון של התיכון, איימי ומולי מבינות שהן בילו את ארבע השנים האחרונות בחרישה אקדמית והחמיצו את כל הכיף. נותר רק פתרון אחד – לדחוס את כל מה שהן פספסו ללילה של שיכרון חושים.
פני הדור: מעין גרסה נשית של "סופרבאד" הפולחני מ־2007. מה שעובד כאן כל כך טוב הוא, שבתוך כל הטירוף המוגזם שמזמן להן התסריט, צמד הדמויות הראשיות נותרות כנות, מרגשות ומעוררות הזדהות אמיתית. כמו מיטב הסרטים בז'אנר הזה, "חורשות את הלילה" הוא כמוסת זמן שמצליחה ללכוד לתוכה את ההווי, התרבות והמנטליות של הדור שבמרכזה.
הריאליסטי
כיתה ח' (2018)
זהו השבוע האחרון של כיתה ח', וקיילה, נערה נבונה, אינטליגנטית וחרדתית, בסך הכול רוצה להתקבל חברתית בקרב שאר הילדים בכיתה. כדי להתמודד עם חששותיה היא מקליטה ולוג שבו היא מציעה עצות להעצמה אישית ועושה מאמצים להתגבר על החסמים ולפלס את דרכה בעולם.
פני הדור: בניגוד לרוב המוחלט של סרטי חטיבת ביניים ותיכון שאתם מכירים, הבמאי בו ברנהם החליט ליצור סרט ריאליסטי שיתקבל כמו פיסת חיים אמיתית. החל מהקלוז־אפים הבלתי נגמרים על החצ'קונים של הגיבורה, דרך העלילה העניינית היומיומית ועד לדגש על דיאלוגים וסיטואציות שמשרים תחושת אמינות גורפת. הוא אפילו הקפיד ללהק לדמויותיו מתבגרים בכיתה ח'. התוצאה משכנעת ומרגשת בהתאם.
הפוליטי
מוקסי (2021)
נערה ביישנית מוצאת יומן החושף את עברה המרדני של אמה. בהשראתו היא מחליטה להדפיס בעילום שם עיתון פמיניסטי הקורא לצאת נגד היחס המפלה לנשים ולהפיצו בתיכון שבו היא לומדת. מהר מאוד היא מגלה שהיא הציתה מהפכה קטנה.
פני הדור: "מוקסי" הוא הכי "הסרט הפמיניסטי הראשון שלי". נטול תחכום וסאבטקסט וצפוי לגמרי כבר מהפריים הראשון. אבל דווקא עבור נערות צעירות הוא יכול לשמש סרט כניסה מוצלח לעולם המי־טו.
הפוליטי
גלים (2019)
טיילר הוא נער מקובל ומוצלח עם עתיד מבטיח כמתאבק תחרותי, אלא שאז כל עולמו מתמוטט. פציעה חמורה גודעת את עתידו הספורטיבי וחדשות מפתיעות שהוא מקבל מחברתו סוחפות אותו למערבולת של הרס עצמי שסופה טרגי. במקביל, אחותו המופנמת נאלצת להתמודד עם תוצאות מעשיו של אחיה.
פני הדור: "גלים" אומנם בוחש בחומרים דרמטיים מוכרים מאוד, אלא שבזכות בימוי יצירתי, אנרגטי וחסר פשרות הוא מצליח לשאוב את הצופים לעומק מצוקתם ולעולמם העשיר של גיבוריו בעוצמות נדירות. התוצאה היא חוויה קולנועית ייחודית, מסעירה ומטלטלת.
הפנטסטי
ספיידרמן השיבה הביתה (2017)
הופעת הסולו הראשונה של ספיידרמן כחלק מהיקום הקולנועי המארוולי. פיטר פרקר (טום הולנד) מנסה למצוא איזון בחייו בין היותו תלמיד תיכון טיפוסי בגיל ההתבגרות להיותו גיבור־על ומתמודד עם איום בדמות הנבל "הנשר".
פני הדור: נכון שלא ציפיתם למצוא ברשימה הזו גם פנטזיית גיבורי־על? אבל אחת החוזקות של השיבה הביתה היא האופן הכה אמין שבו מתוארים חייו של פיטר פרקר כתלמיד תיכון, על כל הקשיים, האתגרים וכאבי הלב שמזמנת תקופה זו בחיים. לא מזיקה גם העובדה שהולנד היה בן עשרים בעת צילומי הסרט ואשכרה נראה בגיל של דמותו.
המפחיד
משחקי רצח (2022)
קבוצת צעירים בני עשרים ומשהו עשירים ומפונקים נפגשים בבית האחוזה המרוחק של אחד מהם, בדיוק כשסופה מאיימת לפקוד את האזור. כשהפסקת חשמל מחשיכה את הסביבה, משחק חברתי מאבד שליטה והגופות מתחילות להיערם.
פני הדור: תחת כסות של סרט אימה קלאסי, רקחה הבמאית הלינה ריין סאטירה חברתית נוקבת על הדור שבמרכזה. ללא תיווך של שלל הרשתות החברתיות מתגלות הדמויות במלוא כיעורן – חבורה פתטית של צעירים אגוצנטריים שלא יבחלו בשום מניפולציה ושקר כדי להשיג את מבוקשם.
