אחרי לילה מלא בתהפוכות בארנת מאלמו, שווייץ היא המנצחת הגדולה של האירוויזיון השישים ושמונה, עם יותר מ-22 דוז פואז משכנותיה ברחבי היבשת ו-591 נקודות בסך הכל.
נציגת ישראל, עדן גולן, סיימה את התחרות במקום החמישי "בלבד", וסיימה שבועיים רווי איומים, גינויים וקריאות בוז, כאשר מי שהכתיר אותה כמנצחת הוא לא חבר השופטים, שלא העניק לה דוז פואה אחד, אלא הקהל בבית ששלח יותר מ-300 נקודות מחממות לב.

מארגני האירוויזיון הקפידו בכל עת לטשטש את הפוליטיקה בתחרות ולהזכיר ש"המוזיקה מאחדת" הוא לא רק הסלוגן, אלא אמת שאין לחתור תחתיה. המציאות, למרות זאת, הלכה לכיוון שונה. באופן שובר לב, בשלב בו המדינות חשפו את החלטותיהן, ישראל נותרה בתחתית הטבלה זמן רב. הציפייה לניקודים מרוממים מהשופטים או טפיחות על השכם, אם תרצו, התנפצה במהירות האור. אף אחד מנציגי המדינות לא הוציא מפיו את שמה של ישראל, ומי שהעניקו נקודות בודדות זכו לקריאות בוז חייתיות מהקהל.
במהלך הערב המייסר, ישראל ליקטה כמה פירורי נקודות מצוותי השיפוט והצליחה להתקבע במקום ה-12 והמאכזב. אבל הכל השתנה כשהמנחות השוודיות חשפו את בחירת הקהל. שאגת ניצחון הרעידה בתים רבים ברחבי הארץ, בשעה שעדן גולן קיבלה 323 נקודות מהמצביעים בבית ברחבי אירופה והעולם, וזינקה אל המקום הראשון באופן זמני. למעשה, בהסתכלות על ניקוד הקהל בלבד, ישראל סיימה במקום השני ובהפרש של 14 נקודות בלבד מקרואטיה, סגניתה של שווייץ בתחרות עצמה.

נתון שכדאי לחשוף לקראת בחירת היעד לחופשת הקיץ הקרובה, הוא מי היו המדינות בהן הקהל שם את ישראל במקום הראשון? גרמניה, ספרד ובריטניה זו התשובה, ועובדה מפתיעה במיוחד היא שתושבי אירלנד, אלו שנציגתם איפרה את פניה עם הכיתוב "הפסקת אש", בחרו את עדן גולן ושירה "הוריקן" במקום השני.
המדינות בהן צוותי השופטים היטיבו איתנו בניקוד, לעומת זאת, היו מעטות וקטנות. הגדילה לעשות נורווגיה, שהייתה אחת המדינות שהעדיפו לשמור אותנו בחוץ ובכל זאת העניקה לנו בחיוך שמונה נקודות, לפני שסיימה במקום האחרון בתחרות. "אור אחד קטן", כפי ששרה אמש עדן בקול רועד על רקע קריאות הבוז.
יש להזכיר שמדובר באחד האירוויזיונים המאתגרים ביותר שידעה ישראל, אם לא המאתגר שבהם. המסע רצוף הייסורים, התחיל עם דרישת תאגיד השידור האירופאי לשנות את מילות השיר "October rain" ולהשמיט כל זכר לאירועים הקשים שעברו עלינו מאז 7 באוקטובר, יחד עם כל סממן פוליטי אחר. אפילו בגמר החגיגי נאלצה מגישת הניקוד מאיה אולקלומברה להסיר את סיכת החטופים משמלתה מחשש לעורר סנקציה. גם בכפר האירוויזיון, עדן גולן ושאר המשלחת הישראלית סבלו מאיומים שונים, כולל רצח והפרעה לביצוע הגמר (שלמרבה המזל לא התממשו) והפגנות פרו-פלסטיניות עם עשרות אלפי מוחים כנגד "מדינת הכיבוש" והשתתפותה בתחרות.

למרות ההתגמשות שישראל עשתה, והשיר שכמעט ואי אפשר לפקפק באיכותו על פני השאר שהוצגו על הבמה (שבמקרה או לא, הייתה בצורת דגל שוויץ), הניצחון לא הגיע לידיים של גולן, אלא של נמו מטלר, ראפר שוויצרי שלא מאוד חיבב את המשלחת בכחול-לבן, בלשון המעטה. אבל למרות הכל, עדן גולן סיימה את הערב – ואת התחרות – בגב זקוף.
"אני כל כך גאה במקום שהגענו אליו!" אמרה גולן בהתרגשות רגע אחרי ההכרזה, "גאה על הזכות שניתנה לי לייצג את המדינה שלי בכבוד וגאה להיות זו שנשלחה למשימה הזו דווקא בשנה הזאת. מהרגע הראשון הייתה לנו מטרה אחת והיא להשמיע את הקול החזק של ישראל לעולם כולו, ואני יודעת שהשגנו את המטרה הזאת בגדול. היו רגעים לא פשוטים, אבל באומץ ובתמיכה ענקית מכם לא ויתרנו ונתנו את הכל. אני רוצה להודות לכל מי שתמך בי, למדינה שלי, לחברי המשלחת המדהימים ולמשפחה שלי, שאני מחכה כבר לראות ולחבק חזק. אני לא שוכחת לרגע את החטופים שלנו ומקדישה את ההשתתפות שלי בתחרות להם! עם ישראל חי!".