בתוך המאבק הדרמטי של החברה הישראלית, ברגעים מכריעים של קבלת החלטות גורליות העלולות להוביל לעימות כולל, אנו מוצאים את עצמנו בנקודת מפנה היסטורית. זהו הרגע שבו הסיפור חייב לקבל תפנית מנצחת והחלטה מנהיגותית.
ברגע הזה, בו מתקיימת הזדמנות נדירה השייכת רק למספר רגעים בהיסטוריה הישראלית, מסתכל הנשר האמריקאי לעבר היונה הישראלית המאובקת.
זהו הרגע שבו מתוך השבר ומתוך הכאב, אנחנו מחויבים לעמוד בכבוד מול תומכינו האמריקאים היקרים. בכבוד, שמבין את גודל השעה והזמן בו אנו נמצאים, ולומר: אמריקה די!
ארה"ב בוחנת את עצמאותה של ישראל שוב ושוב ומנסה לנווט אותה. כאשר המדיניות האמריקאית התערבה בצורה גסה מדי ואיימה להטיל סנקציות על מתיישבים, היא לא ניסתה לפגוע רק בציבור הזה, אלא בחנה, ולא בפעם הראשונה, את החוסן הישראלי ואת ההנהגה הישראלית החלשה.
המאפיינים הלוחמניים שהגדירו את ישראל כמדינה אמיצה, בעלת יכולות טקטיות ואומץ קרבי שהייתה מסוגלת לבצע פעולה כמו מבצע אנטבה נשכחו מזמן, ומשאירים אותה שבויה בידי אמריקה. האיום האחרון של הפסקת משלוחי הנשק במידה וישראל תפתח בפעולה נרחבת ברפיח, אינו מבטא שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, גם לא איום אינטרסנטי. זאת כניסה אגרסיבית לקבלת ההחלטות.
אמריקה הגדולה תמיד תעריך מדינות הנלחמות על עצמאותן, במיוחד אם הן שותפות אמת ובעלות אינטרסים משותפים. כמו בכל מערכת יחסים קרובה ארוכת שנים, יש רגע שבו הברית נבחנת ביכולת לעמוד על שלך, לדבר, להסביר ולהתחייב שאין ברירה אחרת מלבד לעמוד על דעתך. רק כך נבנית ונשמרת חברות אמת, המבוססת על כבוד הדדי ושוויון ערכי, ולא על שידול אינטרסים בלבד. אמריקה מצפה מאיתנו לעמוד על שלנו. במערב הפרוע העולמי תמיד העריכו נועזות וחוצפה עצמאית.
ישראל וארצות הברית חולקות קשר חזק ואסטרטגי, אך במהלך השנים היו מספר מקרים שבהם ישראל עמדה על עצמאותה ופעלה בניגוד לעמדת ארצות הברית:
למשל בהתקפת הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981. ישראל תקפה והשמידה את הכור, למרות התנגדות חריפה מצד ארצות הברית והאומות המאוחדות. ישראל ראתה בכור איום קיומי על ביטחונה, וארה"ב למרות ביקורות יישרה קו בסופו של דבר והיחסים נשמרו.
וכמובן הסכם הגרעין האיראני ב-2015. הממשל הישראלי בראשות בנימין נתניהו התנגד בחריפות להסכם הגרעיני עם איראן (JCPOA) שאושר על ידי ממשל אובמה ומעצמות נוספות. ישראל ראתה בהסכם איום על ביטחונה וטענה שהוא מחזק את איראן ולא מונע ממנה להשיג נשק גרעיני.
כמו שמשון הגיבור שאחז בעמודי התווך לאחר שחטא והושפל, כך נתניהו, שהיה חלק בלתי נפרד מהחורבן הישראלי בשביעי באוקטובר, ניצב כעת בפני הזדמנות אחרונה לתקן. עליו לרפא את הפצעים ולהכות ברפיח ולבקש מאלוהיו שיחזקו ביכולת להחליט.
זהו הזמן לפעול כמו מדינה עצמאית כזאת שאמריקה תדע להעריך: מדינה ציונית הנלחמת על חייה, ידידה אמיתית אבל קודם כל פטריוטית.
