- לא בכל יום זוכים אזרחי ישראל לקבל הצצה אותנטית, עדות מכלי ראשון, אודות המתרחש בין כותלי לשכות השופטים בבניין הנישא ברח' אגרנט 1 בירושלים. הצצה כזו, מעניינת במיוחד, ניתנה לנו השבוע על ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס, חנן מלצר. השופט מלצר הגיע כזכור לבית המשפט העליון מהפרקטיקה הפרטית, ולאחר שיצא לגמלאות שב לשוק הפרטי, לתפקיד יו"ר חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים. האם זהו אופיו החם והלבבי, או שמא העובדה שאת מרבית הקריירה עשה בשוק הפרטי ולא על דוכן השיפוט? כך או כך, בכנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת רייכמן סיפר מלצר בגילוי לב לא אופייני על האופן בו ניצל את מעמדו כשופט על מנת לסכל את הצעת החוק לפיצול תאגיד השידור הציבורי.
- התיאור שנתן מלצר לסטודנטים וליתר משתתפי הכנס אודות האירועים סביב העתירות נגד חוק פיצול התאגיד חטא מעט למסכת העובדתית אמנם, אך ככל הנראה שיקף היטב את הלך הרוח של מלצר גם בזמן אמת. וכך מתאר השופט איך בתחילה נקט ב"טריק" אחד, ואחר כך בתרגיל שני, על מנת להבטיח שהממשלה לא רק לא תוכל לפצל את התאגיד בזמן אמת, גם לא תוכל לנסות לחוקק מחדש את חוק הפיצול שבוטל. מלצר לא ניסה להסתיר ולו לרגע את העובדה שבסיפור הזה הוא תפקד כאופוזיציה לממשלה, ואף התהדר בכך שהוא ידע כיצד להתאים את האמצעים למטרה. כלומר, עשה שימוש בכלים המשפטיים השונים כדי להגיע למטרה שאותה סימן מראש, במקום לתת לכללי המשפט להוביל אותו למסקנה הראויה, בין שזו תואמת את דעתו הפוליטית ובין אם לא.
- מי שעקב בשעתו אחרי האירועים סביב העתירות נגד פיצול התאגיד ודאי לא היה מופתע מתוכן דבריו של השופט. האירועים סביב העתירה הזו, וההלכות המשונות מאוד שנקבעו בסופו של דבר בפסק הדין, הציגו סדר יום פוליטי כבר בזמן אמת. שורה של החלטות משונות עד תמוהות, ובראשן ההחלטה לתת פסק דין בעתירה החוקתית בהרכב מורחב של שופטים על אף שהחוק עצמו כבר בוטל, רק משום החשש שהוא יחוקק פעם נוספת, הבהירו היטב במה מדובר. לא עמדה משפטית כי אם עמדה פוליטית שעושה שימוש בכוח המוסדי הרב שבית המשפט העליון צבר לעצמו בעשרות השנים האחרונות על מנת להביס את העמדות המנוגדות לה. שימוש ציני בכלי המשפט, אחד האדנים העיקריים שעליו מושתתת מדינה מתוקנת, על מנת לכפות עמדה בסוגיות שנתונות במחלוקת ציבורית.<
השופט מלצר חושף: כך בגצ מקדם אג'נדה pic.twitter.com/BWXVXEbGs9
— ינון מגל (@YinonMagal) May 19, 2024
/li>
- חשוב לציין: יתכן בהחלט שמבחינה ציבורית-פוליטית העמדה שהציגו העותרים נגד פיצול התאגיד היhתה נכונה. האמת ניתנת להיאמר שבזמן אמת רבים ובהם גם כותב השורות הללו סברו שפיצול התאגיד הא מעשה איוולת, שלא יניב כל תועלת ציבורית ולא יוסיף דבר לפלורליזם הנחוץ בתקשורת הישראלית. ניתן להתנגד לפיצול, ניתן לתמוך בו, וכל העמדות לגיטימיות. הגיוני מאוד גם שבכובעו הנוכחי השני של השופט בדימוס מלצר כנשיא מועצת העיתונות, תהיה לו עמדה בנושא כזה והוא יפעל לקדם אותה בכל האמצעים העומדים לרשותו כאזרח פרטי שכבר פרש מכס השיפוט, כמובן תוך שמירה על המגבלות האתיות החלות על שופטים בדימוס. אולם, לא זו הנקודה במקרה הזה. השאלה איננה על חנן מלצר האדם אלא על חנן מלצר השופט, וכיצד פועל מפעל הנקניקיות החוקתי במדינת ישראל. עד כמה מדובר במשפט והיכן מסתיים המשפט ומתחילה הפוליטיקה בכסות משפטית.
- העובדה שהשופט בדימוס מלצר לא מתבייש להציג באופן כזה את העשייה המשפטית שלו, ואף להיפך – נראה שהוא גאה בכך, מעידה כאלף עדים על הדו פרצופיות בתרבות המשפטית הישראלית. מצד אחד הטענה החוזרת ונשנית לפיה שיפוט הוא פעולה מקצועית גרידא, וממילא אין שום חשובות לשאלה מה עמדותיו של השופט ויש למנות שופטים אך ורק לפי רמתם המקצועית. ומנגד האמת הפשוטה, הנגלית לעין כל בכל פעם שסוגיה בעלת השלכות פוליטיות-ציבוריות מתגלגלת לפתחו של בית המשפט, וזה מתפקד בה כשחקן וטו בעל סדר יום פוליטי מובהק. אמת, ההפרדה בין משפט לפוליטיקה ובין משפט לערכים היא מלאכותית. שופט לא מותיר בבית את גלימת השיפוט, וגם לא את העולם הערכי שתמיד מלווה אותה. ראוי להכיר בזה ולקחת גם את עולמו הערכי של השופט בחשבון כאשר ממנים שופטים. אמון הציבור במערכת לא נשחק כאשר האמת מונחת על השולחן. הוא נשחק דווקא כאשר מספרים לציבור "סיפורי סבתא" מנותקים מהאמת על שיפוט מקצועי וחף מכל הטיה פוליטית.
ישראל בתפקיד הפריץ: השר גולדקנופף הוא הציוני האחרון
באופן פרדוקסלי, ככל שגולדקנופף קיצוני בחרדיותו, כך הוא מפגין עד כמה הוא ישראלי; לכל הפחות בנוגע להיבטים השטחיים של החוצפה...
