בקשת התובע בבית הדין הפלילי בהאג (ICC) להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראליים, היא במידה רבה תוצר של קמפיין עקבי ומסיבי של ארגונים לא-ממשלתיים המקדמים דה-לגיטימציה נגד ישראל. רבים מהארגונים המובילים, מהווים את ראש החץ בלוחמה המשפטית נגד ישראל ומאשימים אותה באפרטהייד, בטיהור אתני, ובפשעי מלחמה. חלק מהארגונים הם בעלי קשרים לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין," שהשתתף בטבח השביעי באוקטובר.
ארגונים אלה, פעלו מעל עשור בצורה אינטנסיבית מול משרד התובעת הראשית (ולאחר מכן התובע), להעמדה לדין של ישראלים ב-ICC. לשם כך, הם לחצו על בית הדין, בין היתר, לקבל את הרשות הפלסטינית כחברה ולהרחיב את סמכות השיפוט של בית הדין, וכן הגישו תלונות ודו"חות נגד ישראל.
כבר במרץ 2021, הודיעה התובעת דאז, כי היא פותחת בחקירת "פשעי מלחמה" שבוצעו לכאורה על ידי ישראל במהלך מבצע צוק איתן, התובעת קבעה כי חקירת האירועים תהיה מ-13 ביוני 2014, בדיוק יום לאחר חטיפת ורצח שלושת הנערים. החלטתה התבססה על מספר חוות דעת שהוגשו לבית הדין, חלקן הגדול נכתבו על ידי אותם ארגונים המעורבים בקמפיינים הקיצוניים ביותר נגד ישראל.
לאורך השנים נערכו גם פגישות רבות בין נציגי הארגונים לתובעת הראשית דאז ואנשי משרדה. זה כולל ארגון כמו 'אל-חק' שב-2021 הוכרז כארגון טרור על ידי ישראל, ומנהל ארגון פלסטיני שהיה בעברו פעיל "בחזית העממית" ונפגש במהלך השנים עם בכירים בארגון הטרור, כולל עם ראש "החזית העממית" בעזה.
הרבה כסף אירופי עומד מאחורי אותם ארגוני דה-לגיטימציה. האיחוד האירופי, הולנד, שוודיה, דנמרק, שוויץ וממשלות אירופיות אחרות סיפקו לאורך השנים עשרות מיליוני דולרים לארגונים אלה, כולל עבור פעילות מול בית הדין עצמו. לדוגמא, NGO Monitor חשף מספר חוזים בין משרד החוץ השוויצרי לבין שניים מהארגונים, בהם נכתב כי בין מטרות המענק – "מסירת מידע ודו"חות לבית הדין הפלילי הבינלאומי על הפרות זכויות אדם שביצעו ]"IOF כוחות הכיבוש הישראלי [ו"-ניהול תקשורת עם משרד התובעת הכללי של ה-ICC".
כמובן, שחלקם של הארגונים הישראלים המהווים חלק מרשת הארגונים הזאת לא נפקד. בדצמבר 2022, בצלם, המוקד להגנת הפרט, יש דין, לוחמים לשלום, רופאים לזכויות אדם-ישראל וארגונים נוספים, שלחו מכתב משותף לתובע בבית הדין הפלילי בו כתבו – "מחויבים לסייע למשרדך בקידום החקירה של המצב בפלסטין…עמדתנו היא כי פשעים אכן בוצעו וממשיכים להתבצע; לבית הדין סמכות לחקור ולהעמיד לדין בגינם; כולנו מחויבים לסייע למשרדך בקידום החקירה…".
למהלך ב-ICC אין באמת קשר להיבטים משפטיים, מה גם שמלכתחילה מאחר וישראל איננה חברה באמנת רומא שהקימה את בית הדין, אין ל -ICC סמכות בכלל לשפוט ישראלים במקרה הזה. מהלך זה הוא נדבך במערכה רחבה המתנהלת מעל שני עשורים, שמטרתה בסופו של דבר, להפוך את ישראל למדינה מצורעת ולא לגיטימית, על ידי ניצול שיח 'זכויות אדם' ו'הדין הבינלאומי'. רשת של עשרות רבות של ארגונים, באצטלה של ארגוני זכויות אדם, פועלת בתיאום ובשיתוף פעולה ליצירת דה לגיטימציה לישראל. חלקם לא מכירים כלל בזכותה להתקיים. הללו יצרו במהלך השנים אין ספור דו"חות ומאגרי מידע מוטים ושקריים – המצוטטים כנתונים מוסמכים – על הפרות ופשעים כביכול שישראל מבצעת, המציירת אותה כמדינה דמונית. סביר שהתובע בהאג התבסס על חלק מאותם דו"חות בבקשתו להוצאת הצווים.
לצד הפעילות מול בית הדין, ישנם מאמצים של הארגונים למהלכים נוספים, כמו ניסיון להכניס את צה"ל ל'רשימה שחורה' של גופים המבצעים פשעים חמורים בילדים בעת מלחמה, לצד ארגוני טרור כמו דעאש, הטאליבן, ובוקו חארם. סבירות גבוהה שהשנה יצליחו בכך. את הרשימה מפרסם מזכ"ל האו"ם בדו"ח שנתי שנשען גם הוא על נתוני אותם ארגוני דה-לגיטימציה, הנהנים ממימון אירופאי.
כל המהלכים האלו מסייעים ומאיצים את הקמפיין לאמברגו נשק נגד ישראל, בטענה שישראל וצה"ל מבצעים פשעי מלחמה.
מדינת ישראל הייתה צריכה להבין כבר מזמן, שתופעת הדה-לגיטימציה נגדה בשם שיח 'זכויות אדם' ו'הדין הבינלאומי' היא מלחמה לכל דבר ועניין. זאת זירה נוספת של המלחמה על עצם זכותה של ישראל להתקיים, המצליחה פעם אחר פעם לקשור את ידי צה"ל ולהחליש את הלגיטימציה של ישראל להגן על עצמה.
