בשקט, כמעט מתחת לרדאר, הוציאה הבוקר (ה') מפלגת רע"מ הודעה רשמית חריגה בחריפותה. המפלגה, שכזכור הייתה חלק מקואליציית בנט-לפיד וייצגה את האגף המתון של ערביי ישראל הוציאה את ההודעה, בעקבות ראיון שנתן אמש יו"ר המפלגה מנסור עבאס, בו ניסה להתחמק מהשאלה האם ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. חבריו של עבאס למפלגה כנראה לא אהבו את ההתחמקות, ובעקבותיה פורסמה ההודעה החריגה והחריפה, בה נאמר בין היתר: "מה שקורה ברצועת עזה, ובכלל זה הרעבה של ילדים ונשים, וקטיעת הסיוע ההומניטרי עבורם, בנוסף להפצצת בתי חולים ומסגדים, הינו בבחינת פשעי מלחמה שיש להעניש בגינם על פי החוק הבינלאומי, וכן הם פשעים נגד האנושות".
לא צריך להסביר מה המשמעות הבינלאומית של הודעה חריפה ובעייתית שכזו דווקא בעיתוי הכל כך רגיש שבו נתונה מדינת ישראל. לקול של מפלגת רע"מ, מפלגה שזכתה לחיבוק על ידי הקונצנזוס של המרכז הישראלי בעקבות העמדות המתונות שהציגה, יש משקל לא רק בתוך גבולותיה של מדינת ישראל. האוזניים של גורמים בינלאומיים כרויות גם הן לשמוע את עמדתה של המפלגה, והצהרה נוראית כזו לפיה פעולות צה"ל בעזה הן בגדר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות היא בעלת תוחלת נזק בל תשוער. בשום מסמך בינלאומי אנחנו כמובן לא נמצא ציטוט ישיר של הודעת המפלגה. אבל הרוח שלה, האישור שנתנו עבאס ואנשיו לכך שזה באמת המצב בעזה, ירחף ממעל ויקרין על הרבה מאוד מהלכים אנטי ישראליים שמתרקמים ממש בימים האלה.

והאמת, שמי שהאזין רוב קשב למפלגת רע"מ במהלך השנים האחרונות, השנים בהן זכתה לחיבוקו החם של הקונצנזוס, לא הופתע הבוקר. רק מי שהיה חלק מההונאה העצמית הישראלית הופתע אולי מהדברים. העמדות של אנשי רע"מ לא השתנו בעקבות ניסיונם להתקבל לחיקו החם של הקונצנזוס הישראלי, רק המנגינה, או שמא מדויק יותר לומר – הטקטיקה. בבסיס רע"מ הייתה ונותרה מפלגה איסלמיסטית ערבית, שמיוסדת על נאמנות בראש ובראשונה לאסלאם ולאומה הערבית. אנשי רע"מ לא סובלים מהבעיה של נאמנות כפולה משום שברור להם למי נתונה הנאמנות שלהם בראש ובראשונה.
בעולם של שלום מדינת ישראל יכולה הייתה להשלים עם העובדה שבין החברים בממשלתה ישנם כאלה שמחזיקים בנאמנויות שורשיות יותר מאשר הנאמנות למדינת ישראל. אולם, כל עוד מדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה עם הפלסטינים, וזה כרגע לא משנה מה עצימותה של המלחמה הזו, צריך להכיר בכך שנאמנותה של רע"מ ברמה הבסיסית ביותר לא נתונה לצד הישראלי.
חשוב להדגיש: זו לא ביקורת על עמדת רע"מ. למעשה, אם זו לא הייתה עמדתם זה היה משונה. זו אבחנה בנוגע למציאות ולהשלכותיה. תנאי ראשון להתמודדות עם המצב הוא הבנת המצב. הנאיביות שהביאה את בנט ולפיד להקים ממשלה שהקואליציה שלה נסמכת על רע"מ נבעה מרצון טוב, ומאי הקשבה לקול המדויק של המפלגה האיסלאמית. למרבה הצער הטבח הנורא בשמחת תורה והמלחמה שבאה בעקבותיו הבהירו לנו עד כמה אנחנו רחוקים מהיום שבו אפשר יהיה לשלב מפלגות כמו רע"מ בקואליציות שלטוניות ללא חשש.