החובה להישאר ערים עד סוף ל"ג בעומר גרמה לכם לישון כל השבת ולא הספקתם לקרוא את העלונים? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שרציתם לקרוא, וגם את כל מה שלא. והשבת בסטנד העלונים: כמה מבני הציונות הדתית מבכים על שאין השנה את החגיגות במירון, איזה עלון רוצה את מי ברבנות הראשית, וגם – כל המגזר חי בסרט.
למות או לכבוש את ההר
אחרי שאסון מירון גבה ב-2021 את חייהם של 45 מהמשתתפים בהדלקה המסורתית בקבר רשב"י במירון, נחקק בתודעה הציבורית הקשר העמוק שבין המגזר החרדי לבין החג. בעזרת חוק דתיים שלובים הכרתי שלושה מהנספים באסון הנורא אך אודה שבאופן אישי אני לא מכיר דתיים לאומיים שנוהגים לחגוג את ל"ג בעומר במירון. דווקא השנה, כשההדלקה הקבועה על ההר בוטלה בעקבות המלחמה, יצאתי לבדוק בעלונים איך הציבור הדתי לאומי אוהב את הל"ג בעומר שלו. להלן התוצאות:
ב"באהבה ובאמונה" וב"קרוב אליך" קיבלנו לא מעט נהי על חוסר האפשרות לקיים השנה את החגיגות על ההר. או כמו שבקרוב אליך קוראים לזה: הרב שמואל אליהו, הרב איל יעקובוביץ' והרב דוד דודקביץ' בטורים מעודדים. מי שכנראה פחות היו צריכים להתעודד מביטול החגיגות על ההר היו קוראי "מצב הרוח", שההתייחסות היחידה להדלקה שקיבלו בין דפי העלון הייתה של מנחם רהט, והיא: לכו להדלקות אחרות. האומנם קוראי מצב הרוח כל כך מתקשים למלא את החלל שהם זקוקים לכתבה שתמליץ להם ללכת להדלקות המתקיימות בקברי שמעון הצדיק ורבי עקיבא, או שמא העורכים זיהו הזדמנות להשתלח בחרדים שעוד מתעקשים לעלות להר למרות הסכנה? יש לנו ניחוש.
ב"גילוי דעת" הופיעה כתבה על משפחה מהיישוב עדי-עד (זה יישוב? זו גבעה? אולי ציפור?) שתשבור השנה מסורת של כמעט עשור במירון בהילולת רשב"י בעקבות המצב הביטחוני. בכתבה מציינת הלל שליט כי "בשנים האחרונות זכתה ההילולה במירון בל"ג בעומר לעדנה מחודשת גם בקרב בציבור הדתי לאומי". ובכן, יכול להיות. השאלה היא למי בדיוק אנחנו קוראים "הציבור הדתי לאומי". כי אם למשל קוראי "שביעי" נמנים על הקהל הזה, אולי היה חושב עורך העלון אהרל'ה ויסברג שכדאי שסוגיית ל"ג בעומר במירון תקבל התייחסות בין דפי העלון – מה שלא קרה.
ב"עולם קטן" הביא עבורנו אליהו גליל חידות, ניגונים וציטוטים של רשב"י כי "אם אנחנו לא יכולים לעלות אל ההר, ההר יכול לבוא אלינו". הלוגו של העלון, כמו גם הלוגו של המדור הסאטירי "עבר בקריאה ראשונה" מאת חיים ולדומירסקי, הוחלפו לצבעי מדורה לכבוד המאורע. אך כנראה שזה לא הספיק לעורך העלון איתמר סג"ל, שאולי נבר במעמקי ארכיון העלונים הישנים כדי להיזכר שצריך להביא מאמרים של דמויות חינוכיות מוכרות בציבור הדתי-לאומי שנותנות טיפים להורה/ מדריך / מורה / מבוגר אחראי בהקשר של ל"ג בעומר. אולי זו הדרך שלהם לציין את הל"ג.
ולבסוף, איך לא, החליטו בעולם קטן שזה הזמן "לחשוב על הרווקים". למי שלא שוחה בשפה המגזרית – המילים האלה הן כמובן שם קוד ללנסות להציע להם שידוכים. אחח, כמה שהציבור הסרוג אוהב לקשר חגים ל"מחשבה על רווקים". ביום כיפור ובט"ו באב זה מגיע מפאת האמירה המפורסמת "לא היו ימים טובים לישראל", בשבועות בנות ישראל יוצאות בלבוש לבן – מה שמזכיר לנו את החתונות. בל"ג בעומר מתחילה עונת החתונות (אני מוכן להישבע שיש יותר מ-4 עונות כאלה בשנה), בפסח ובחגים צריך לחשוב עליהם כי אלה הם תקופות מאתגרות עבורם. חנוכה הוא זמן של נר איש וביתו, ומה יותר מסמל בית מ"מחשבה על רווקים". בפורים צריך לדאוג להם כי אין להם תחפושת זוגית וביום ירושלים ראוי שנקדיש להם רגע שכן זו העיר שחוברה לה יחדיו. עכשיו לא שיש בעיה בלהציע לרווקים הצעות, אך למה צריך לקשר את זה בצורה מאולצת לחג המתקרב? עצה מכאן לכל עורכי העלונים באשר הם: אפשר פשוט "לחשוב על הרווקים" כמו שהם. תמיד.
עשה לך רב
כעת נעבור לנושא השני שחזינו בשבוע שעבר שיעסיק רבות את העלונים רבות השבת, וגם כאן הפגיעה הייתה 10/10: הבחירות לרבנות הראשית. עורך שבתון מוטי זפט (ששם משפחתו דווקא ניבא לו קריירה בענף אחר), מתייחס לפוליטיקה שבבחירות לרבנות, ובין היתר טוען כי הגיע הזמן שנכניס נשים לגוף הבוחר. במצב הרוח הופיעה כותרת "שיפור הסיכוי לבחירת רב ציוני ראשי: יוחלפו הרבנים הקשישים בגוף הבוחר". נראה שלא כולם התחברו לגוף הבוחר, בלשון המעטה.
בינתיים בעולם קטן הדפיסו מאמר של העורך לשעבר יוסף רוסו שמביא בפנינו את כל הסיבות מדוע דווקא עכשיו, אחרי שהדיל בין בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי סגר שהציונות הדתית תעמיד רב אשכנזי וש"ס תקבע מי יהיה המועמד הספרדי ושני הצדדים ישתפו פעולה, הרב שמואל אליהו הוא המועמד הנכון שיכנס את כולם תחתיו.
ובמצב הרוח הופיע מאמר של יונתן דובוב שלא מריץ מועמד מטעמו, אלא מפרט את העוולות שהרבנות מחוללת כיום (החל מתחומי הגיור ועד לענייני המינויים). יש במאמר הזה עצמו ביטוי לאחת התכונות המפורסמות של המגזר הסרוג: טובים באידאלים, פחות טובים בפוליטיקה. האם זו הבעיה שהותירה את המגזר מחוץ למוסד הרבנות עד היום? ייתכן מאוד.
סרט מדידה
פרסומת לסרט שמומן בין היתר על ידי קרן קולנוע שומרון הופיעה השבת בכל העלונים, ללא יוצא מן הכלל. בחלק מהעלונים הופיעה גם כתבת יח"צ לצידה. איך תזהו שמדובר בכתבת יח"צ? ראשית, היא תופיע באותו עלון שבו גם מופיעה מודעה באותו עניין. שנית, לרוב אין כתב שחתום על הידיעה, כפי שהיה השבת בגילוי דעת ובשבתון. לפעמים הכתבה מופיעה תחת השם "מערכת" ולעיתים נדירות יותר מפילים את הכתבה על שם בדוי לגמרי, שמעולם לא נצפה קודם לכן מעל גבי אותו עלון. האתיקה העיתונאית במיטבה.
מכל מקום, אינני מנתח קולנוע ולא ראיתי את הסרט שפורסם. שמו "אמצע החיים", ושחקניו הידועים דוגמת חן אמסלם זגורי וצחי הלוי נראים טוב בסך הכול, וייתכן שהפרסומת היא אכן זו שתגרום לי לצפות בסרט. אני רק מקווה שדמויות דתיות בסרט לא מופיעות בשטחיות שבה אנחנו זוכים לראות ייצוג של המגזר על המרקע. הרבה פעמים מובטח לנו ייצוג של המגזר ולבסוף מדובר בברסלבר שאפילו לא היה נוגע בקרוב אליך, או מן הצד השני באנשים שבמציאות היינו רואים בהם לכל היותר "מסורתיים". אז הנה אנחנו מצהירים קבל עם ועדה: רבותיי, אם הגיבור לא נועל סנדלי שורש, זהו לא סרט מגזרי.
צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים)
טוב, גיליונות השבוע הקרוב הם גיליונות יום ירושלים. האם בעולם קטן ובגילוי דעת מבשלים לנו תוכניות מעשיות לכיבושה של ירושלים עד דמשק, על בסיס מאמר חז"ל המפורסם? האם בגזרת שביעי מכינים לנו כתבות על משפחות שכולות ירושלמיות? שבתון מתכננים קרוז כשר לכבוד האירוע? כל זאת ועוד, בפרק הבא.
