כל המלחמות כרוכות בסבל אנושי, אולם יודעי העיתים מסוגלים לציין קרבות ומעשי טבח אכזריים במיוחד שחוללו שינויים בעלי משמעות היסטורית. המתקפה הפתאומית והאכזרית עלינו ב־7 באוקטובר הבהירה לעם היהודי שהאויב הערבי־מוסלמי דבק בשאיפתו לחסל את מדינת ישראל, וכל האמצעים הבלתי אנושיים לגיטימיים מבחינתו, ללא הבחנה בין אזרח לחייל.
המציאות הזאת מחייבת היערכות מדינית, ביטחונית והתיישבותית עדכנית. בימים הראשונים לאחר הטבח חל זעזוע במדינות רבות, וארה"ב התייצבה לצד ישראל. לא עברו ימים רבים, והאמפתיה הפכה לגלי אנטישמיות שהלכו וגברו ככל שמלחמת ישראל בחמאס התרחבה וזכתה להצלחות רבות. ההזדהות עם ישראל הומרה בהזדהות עם אויבי ישראל.
מה שמפתיע יותר מהמהפך בדעת הקהל העולמית הוא המהפך שחל בקרב חלקים מהחברה הישראלית. ההבנה הבריאה שאת האויבים האכזרים צריך לרדוף עד כלותם הפכה לסדרה של סימני שאלה לגבי צדקת המלחמה. הם נבעו במידה רבה מהלחצים שהפעילה ארה"ב על ממשלת ישראל. מצד אחד ידעו פוליטיקאים ואנשי תקשורת לייחס את הלחץ המוגזם של נשיא ארה"ב על בנימין נתניהו למערכת הבחירות הצמודה בארה"ב, כשהקול המוסלמי נמצא בעמדת השפעה על החלטות הנשיא. ועדיין, קשה להסביר את החולשה שאחזה בחלקים מההנהגה, בתקשורת ואף בציבור, שבדרך כלל מגיב באופן בריא לנוכח מבחנים קשים.
בכינוס שארגנה תנועת נחלה בבנייני האומה בירושלים לפני ארבעה חודשים קראו 5,000 איש ואישה להתיישבות יהודית בחבל עזה. ביום העצמאות השתתפו רבבות בצעדת עזה, ושם חזרו שרים וחברי כנסת על הדרישה החד־משמעית ליישב את עזה ביהודים מיד.
ההסכמה האבסורדית של הצבא לאפשר ל"בלתי מעורבים" לחזור לצפון הרצועה השיבה את הטילים לשדרות ואת הפגיעות בחיילים. הרעיונות הכושלים בדבר רשות פלסטינית משודרגת שתנהל את הרצועה מעוררים גיחוך בקרב כל אדם בר־דעת. כוחות בינלאומיים? היכן הצליח כוח בינלאומי להתמיד בשמירה על השלום? שליטה בעזה בידי מדינות ערב התומכות במדינה פלסטינית? הולכים ומתמעטים הגורמים בעלי האחריות הלאומית שמצדדים בהקמת מדינה כזאת.
האיומים מכיוון יהודה ושומרון ממחישים לכול כי 800 אלף היהודים החיים ב־300 ערים, יישובים וחוות מזרחית לרצועת החוף הם הערובה לביטחון מדינת ישראל. השילוב המנצח בין ביטחון להתיישבות במשך כל ימי הציונות הוא התשובה האמיתית היחידה לעתידו של חבל עזה.
אי אפשר להשאיר את עזה בשליטה ערבית. אך מה יהיה על העזתים? לכך יש תשובה: כל המלחמות מייצרות נדידה של פליטים – מיליוני פקיסטנים, סורים ואוקראינים ברחו מפני המלחמה. החוק הבינלאומי מחייב לאפשר לפליטים לצאת ממדינות שמתחוללת בהן מלחמה. ראוי היה שהפוליטיקאים והתקשותר יגנו את שרירות הלב של מצרים, טורקיה ומדינות העולם אל מול סבלם של העזתים שרוצים להשתחרר מהטרור החמאסי.
ארה"ב ומדינות רבות היו שמחות לראות את ישראל מחסלת את חמאס. מצד שני, הן קושרות את ידיה כדי שהניצחון לא יושלם ובשביל שישראל תישאר תלויה בחסדי העולם. זוהי אנטישמיות כלפי מדינת ישראל והעוצמה של העם היהודי.
לנוכח התפנית ההיסטורית שיצר טבח 7 באוקטובר יש להתקדם במהירות לפיתוח התיישבות יהודית בכל חבל עזה – חלק מנחלת שבט יהודה. יש להחזיר יהודים לעיר שהם גורשו ממנה בכוח בתרפ"ט, להחזיר את יישובי התוחמת הצפונית, גוש קטיף ודרום הרצועה, לתקן עוול היסטורי ומוסרי – ולהכניע סופית את חמאס כדי לזכות לראות את החטופים שבים אל חיק משפחותיהם.
בסיסי צה"ל והדרכים החדשות שנפרצו ברצועת עזה הם הבסיס הראשוני להתיישבות יהודית ברחבי חבל עזה. מאות משפחות ערוכות לצאת לדרך ולהתיישב שם מיד, בהבנה עמוקה שהתיישבות בעזה תביא ביטחון ושלווה למדינת ישראל כולה.
דניאלה וייס, לשעבר ראש מועצת קדומים, היא מייסדת תנועת נחלה להתיישבות והעומדת בראש התנועה
