שוב עולה על הפרק האפשרות לעסקת חטופים. לכאורה או שלא ישראל נתנה אור ירוק לחידוש המשא ומתן בעניין. חמאס לעומת זאת די מתנערת ומבהירה את תנאיה לעסקה: הפסקת המלחמה.
צריך לשים כוכבית קטנה בעניין הזה. לא ברור עד כמה חמאס מעוניינת בעסקת חטופים ובכלל עד כמה היא מעוניינת בהפסקת המלחמה. כל עוד ישראל נראית כמי שמדממת מבחינה אסטרטגית הרי המלחמה והמשכה משרתים את התכלית האופרטיבית אסטרטגית של חמאס ויתר מחנה ההתנגדות: פירוקה והחלשתה של ישראל.
הדברים נאמרו מפורשות מפי אחד מבכירי התנועה בשבוע שעבר כי נוצרה הזדמנות היסטורית להכרעתה של ישראל ומכאן ניתן ללמוד כי לא הצלת רפיח נמצאת בראש מעייניו של סינואר אלא תכלית הרבה יותר גדולה ואופק הרבה יותר רחב. המשמעות היא שהדבר מצמצם מאד את הסיכוי לעסקה בטווח הקרוב ובעיקר מגדיל את ההיתכנות ללחץ על ישראל להפסקת המלחמה.
הסומק, כך הרושם, חזר ללחייו של ביידן שמאד חפץ בהפסקת המלחמה (והדרך לשם עוברת מבחינתו דרך עסקה), וכנראה שגם לסינואר אם לשפוט את התגובה הפבלובית בישראל לאפשרות של חידוש המשא ומתן. התגובה הזו באה אתמול לידי ביטוי בקפלן שחזרה או הדהדה את מראה המחאות נגד הרפורמה המשפטית. שוב חסימות ומדורות (ולא כפיצוי על גניזת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון המטווח על ידי חיזבאללה) ושוב הקריאה ל"עסקה עכשיו".
בפועל לא רק מנגינת החטופים נשמעה ברחובות תל אביב אלא המנגינה המוכרת יותר של ביבי הביתה / אשם וכדומה. על זה נאמר: האהבה היא נצחית (ובמקרה הספציפי הזה מדובר בשנאה) אבל האובייקט משתנה. פעם הרקע הוא כך ופעם אחרת, אבל המוזיקה אותה מוזיקה והנה הפוליטיקה של טרום ה-7 אוקטובר מבצבצת מחדש.
גם בני גנץ לא החמיץ את ההזמנות להתערבב בתוכה על רקע סרטון חייל המילואים המאיים על שר הביטחון, ולנסות ולבלום את דימום המנדטים בסקרים. הבעיה מבחינתו היא שאמנם הוא בוודאות חוזר הביתה לחיק המחאה, אבל לא בטוח בכלל שהוא קורא את הסיטואציה החברתית המערכתית בכללותה שזוכרת את תופעת הסרבנות טרום ה-7 אוקטובר שלא מעט פוליטיקאים בישראל רקדו איתה טנגו צמוד.
כך או אחרת, כל הסיטואציה הזו אינה משרתת כמובן את ישראל שנמצאת בסוג של סכיזופרניה: מצד אחד בצילו של אירוע ה-7 אוקטובר ומצד שני כאילו ה-7 אוקטובר לא אירע. אתמול, אגב הדבר בא לידי ביטוי לא רק בקפלן אלא גם במירון על רקע פוליטיקה מגזרית קטנה של חוגגים שהתעקשו להתעמת עם המשטרה בצל ההחלטה המוצדקת של אלוף פיקוד העורף למנוע את ההילולה במירון.
ושתי הערות אחרונות. האחת, כניסה מחודשת של צה"ל לג'נין זו הפעם השנייה בשבוע האחרון. צריך להפנים – ביהודה ושומרון מתנהלת סוג של אינתיפאדה וטרור כבר מזה שלוש שנים ומה שנוצר שם בהחלט דומה גם אם לא זהה למה שמתחולל בעזה. השנייה, פורסמה ידיעה קצרה על חשיפה גרמנית של כוונות פיגוע מצד חמאס על אדמת גרמניה. בהקשר הזה שוב מתברר כי חמאס הפכה לא רק לתנועה עוצמתית בעזה אלא לתנועה על רצועתית שיש לה נוכחות בממדים גיאוגרפיים נוספים. זה חלק מתהליך הגדילה הפוליטי ארגוני שלה ומי שמדבר על השמדת חמאס צריך להתבונן גם מעבר לתחום הרצועה.
