למהלכים האחרונים של בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אין השפעה מוחשית על פעילות צה"ל במהלך המלחמה בעזה, שמתמקד כעת בפירוק שארית גדודי חמאס ברפיח.
בעוד שבתי הדין הבינלאומיים אותתו על נכונות מטרידה לשתף פעולה בדרגות שונות עם יוזמות "חוקיות" נגד ישראל, שמטרתן לעשות דה-לגיטימציה לפעולות צבאיות שנועדו להגן על המדינה מפני ארגון טרור רצחני, לא הייתה לכך השפעה ברורה על אופן הפעולה של צה"ל, אשר בכל מקרה נשמע לחוקי העימות המזוין (LOAC).
ב-24 במאי קבע בית הדין הבינלאומי כי במהלך המלחמה בעזה, אסור לישראל לנקוט בפעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים, תוך דחייה של דרישתה של דרום אפריקה להוציא צו המורה על סיום המלחמה. ב-20 במאי הודיע התובע הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, כי יבקש מבית המשפט להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד ראשי חמאס יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה.
שיקולים צבאיים – ולא לחצים חיצוניים
צה"ל פתח במבצע רפיח ב-7 במאי עם אוגדה 162, שחילקה את דרום הרצועה לאזורים והחלה לנוע לתוכם בזה אחר זה, החל מכיוון גדר המערכת ממזרח ומעבר רפיח מדרום. בד בבד, צה"ל פרסם קריאות פינוי המוניות לאזרחים פלסטינים בעזה, שכמעט מיליון תושבים נענו להן.
כאשר עוסקים בפעולות כה מורכבות, קיימות שתי אפשרויות: התקדמות במקביל על פני מספר סקטורים, או אימוץ גישה "טלסקופית". צה"ל בחר באחרונה, מסיבות אסטרטגיות וטקטיות כאחד.
ההחלטה עוצבה משיקולים צבאיים מעשיים, שמטרתם לפגוע ביעילות בתשתיות חמאס, תוך מזעור אבדות אזרחיות. המהלך לחלוקת רפיח לאזורים מבצעיים קטנים יותר, משקף את הגישה הצבאית המועדפת על צה"ל – ולא לחצים חיצוניים.
בדומה לרמטכ"ל הרצי הלוי, שצריך היה לבחור בין שליחת מספר אוגדות לרפיח בו-זמנית או אימוץ תוכנית מדורגת, כך גם מפקדי הפלוגות צריכים להחליט אם לשלוח שלוש מחלקות לאזור בבת אחת, או לחלק השטח לתת-מגזרים בתמרון מדורג. אותה החלטה טקטית מתקבלת בדרגים פיקודיים שונים, מהרמטכ"ל, דרך רמת החטיבה – ועד לרמת הפלוגה.
לגישה מדורגת יש גם יתרון נוסף, בכך שהיא מאפשרת לצבא "לעורר" את האזור הממוקד, לאסוף מידע מודיעיני על תגובות האויב ולהשיג הבנה טובה יותר של כמה מחבלים וכלי נשק יש בכל גזרה. באופן זה, צה"ל בחר לאבטח באופן שיטתי שטחים בזה אחר זה ברפיח לא כתוצאה מלחץ חיצוני אלא כהחלטה טקטית מכוונת להגביר את ההצלחה המבצעית. גישה "טלסקופית" זו מתאימה היטב ללוחמה בשטח בנוי בערים צפופות כמו רפיח, בה חמאס הטמיע את עצמו עמוק בתוך התשתיות האזרחיות.
החשיבות של ציר פילדלפי
עם זאת, בעוד שפעולות צה"ל מונעות בעיקר משיקולים צבאיים, לא ניתן להתעלם מנוכחות הביקורת והלחץ האמריקניים כגורם משפיע. כל עוד צה"ל ישלים את פעולתו ברפיח, תעמוד המטרה העיקרית של פירוק יכולות הטרור הצבאיות של חמאס באזור זה.
אחד ההישגים הבולטים של צה"ל ברפיח היה הפינוי המוצלח של רוב האוכלוסייה האזרחית. פינוי של קרוב למיליון בני אדם מרפיח הוא אינדיקציה ברורה למאמצי צה"ל להימנע מסיכון האוכלוסייה האזרחית.
מרכיב מכריע נוסף בבנק המטרות של צה"ל בדרום עזה, הוא השגת ושימור השליטה בציר פילדלפי – רצועה צרה לאורך גבול עזה-מצרים – הידועה לשמצה בהברחות נשק מעל ומתחת לקרקע. לפי הערכות ישראליות, קיימות לפחות 50 מנהרות שחוצות את הגבול ומקשרות בין רפיח לסיני.
באמצעות שליטה בשטח זה, צה"ל שואף למנוע את הזרמת הנשק ממצרים לעזה ובכך למנוע מחמאס לשקם את יכולותיו. צה"ל מכיר בכך ששליטה בציר זה חיונית לשמירה על יעדים אסטרטגיים ישראליים ומניעה מחמאס להרים את ראשו מחדש ולאיים בעתיד על ישראל.
