שדים ורוחות פוגעים בתושבי ארץ ישראל, והם אינם חוששים כלל מהיושב במרומים. גם בעלי השם הנלחמים בהם, עושים מעשים טכניים של קמעות ושאר מעשי קסם, אך אינם מתפללים. למרות שבספר מוצג עולם רוחני ונסתר, הוא נשלט בידי כללים וחוקים, ולא בידי הקב"ה, כביכול.
הפער הגדול ביותר בא לידי ביטוי בדמות הגיבורה, אופיר בת השירות, שבהחלט אפשר לתאר אותה כ"דוסית". ההלכה נר לרגליה, היא שואפת להיות צדיקה ולעשות טוב אך אינה מתפללת לאורך כל הספר, לא את תפילות השגרה ולא תפילות לישועה. הדת היא טכנית, לא חוויה של קשר אמיתי עם הבורא, וההסתמכות הקריקטורית של אופיר על שו"ת סמס שהיא מנהלת מול רב רק מעצימה את התחושה הזו.
יהודית קגן הכינה אותנו ל"חרשתא" זמן רב באמצעות סיפורים קצרים ופוסטים עם מבט מפתיע ופרשנות חלופית למציאות המקובלת, שפרסמה בשנים האחרונות ברשתות החברתיות. הנגיעות האלה יצרו ציפייה בקוראיה, כך שכל ההדפסה הראשונה של הספר, שעבר תהליך כתיבה ארוך, נחטפה ברכישה מוקדמת, ובכך חרשתא קפצה היישר אל מרכז הבמה של ספרי הפנטזיה היהודית, שהם עדיין תופעה נדירה יחסית בישראל, על אף שספרות קסם וכשף היא אחת הסוגות האהובות ביותר בעולם.
הספר מתאר את אופיר, בת שירות לאומי קלישאתית במכוון, הנמשכת בדרכים שונות להתמודדות עם עולם השדים. התיאורים השונים של השדים ושל עולמם מצוי במקורות אגדיים וקבליים שונים, וקגן מפגינה שליטה יפה ורוחב ידיעה מרשים, ומוסיפה על המצוי במקורות בעוד שלל רעיונות וחידושים. השדים משוחחים ביניהם בארמית עשירה, שמעירה אצל לומדים רשמים ואזכורים תלמודיים וקבליים (ומתורגמת לנוחות הקוראים). לומדי תלמוד ומדרש רגילים לפגוש בסיפורי שדים ורוחות, חלקם מפורטים וחלקם רק מרומזים. בספר נארג מהם עולם מלא, מורכב, על זמני, שיש לו חוקים וכללים משלו, יצורי פלא ויצורי בלהה, קבוצות ומפלגות, מלכים ואצילים.
המפגשים בין עולם השדים לעולמנו מספקים לנו צרות קטנות וצרות גדולות שאנו נתקלים בהן, בצורה חיננית ומקורית. בהמשך העלילה, העימותים בעולם השדים יוצרים אפוקליפסה של ממש במדינת ישראל, אולי גרועה פחות מהמציאות שלנו השנה.
כבת שירות, אופיר כמובן מסורה, בעלת יכולות רבות ונרגשת בקלות. היא גם צדקנית ומעצבנת לפרקים. ההרפתקאות המוצאות אותה מדגישות בדיוק את התכונות האלה, כך שהיא נהפכת לגיבורת־על־בת־שירות, והיא מנצלת אותם כדי להציל את העולם בצורה שרק בת שירות רצינית מסוגלת לה.
העלילה מוליכה את אופיר ובני לווייתה במקומות רוויי היסטוריה ברחבי הארץ, ועושה שימוש בהם במיומנות ובמקוריות. נעשה שימוש וירטואוזי בטופוגרפיה של ארץ ישראל כולה ושל ירושלים בפרט, בסוציולוגיה המגוונת ובשמות המקומות המקודשים והרגילים. הספר מלא בקריצות קטנות על החברה הישראלית – הרבה על המגזר הדתי לאומי, אך לא מעט גם על חרדים וחילונים.
יש כאן פוטנציאל לספרי המשך. אופיר ויחסיה עם הסביבה יכולים עוד להתפתח ולהתבגר, ובאר השדים עוד עמוקה עד התהום ומים אין בה. יש לקוות שקגן תיכנע ללחץ מצד קוראיה ותשב לייצר לנו סדרה.
חרשתא יהודית קגן / שתים / 360 עמ'
