האם רצף האירועים במרחב התפר סמוך לבת חפר מלמד אותנו שצה"ל שינה את האסטרטגיה ביחס לקו התפר? בדו"ח מבקר המדינה אשר פורסם בפברואר 2023 הובא לידיעת הציבור נתון בלתי נתפס, על פיו נכון לשנת 2021 48% מהגדר לא הייתה בכשירות, כשבגזרת מנשה ואפרים 62% ממנה לא היה תקין. אבל האם ההישענות על הגדר מספקת ביטחון? מה התובנות שלמדנו מהקמת המכשול בדרום?
האויב יכול לעבור את הגדר בשלושה אופנים: תחתיה, מעליה או דרך פרצה בה. במהלך מבצע "צוק איתן" הוטל אתגר על מנהלת גבולות התפר. המשימה הייתה למצוא פתרון למורכבות המבצעית של תוואי המנהרות שחוצות מרצועת עזה לכיוון היישובים בעוטף עזה. המנהלת הציעה לבנות את חומת "קיר הברזל": קיר חכם, מכשול עילי, מערכת מכ"מים ומצלמות, חדרי מלחמה ומכשול ימי.
מערך האיסוף של צה"ל על גדר הרצועה היה מרשים, אפקטיבי ויעיל. שילוב זרועות של כלל נדבכי הביטחון, יצרו שכבת הגנה אפקטיבית שסיפקה במשך שנים הגנה מיטבית מדפוסי פעולה של חדירה רגלית, ימית ורכובה. אבל כפי שכבר ידוע וברור לכל קצין צעיר בצבא "קו המגע לעולם ייפרץ". הבעיה מתחילה מכך שלפעולה מעיין זו לא תוכנן מענה מדויק וקטלני בשעת חירום, ולא ניתנה התייחסות ראויה מגורמי הפיקוד השונים לאורך השנים. יתרה מכך, מה שגרם לקו המגע להיפרץ הוא קיום מובהק לתופעת "החלונות השבורים" שבסופו של דבר, גרם באופן ישיר לתרחיש האימים של "יישובים שבורים".
הפגנות על הגדר, אי שמירה על מרחק תגובה למחבלים בקרבה לגדר וחוסר עקביות בתגובות מהצד הישראלי, יצרו מרחב ניסיוני חדש שנתן הזדמנות נוחה לתכנון, שינוי ושכלול השלב הבא של תוכנית ההשתלטות של חמאס. התגובה השגורה והצפויה לפעילות האויב ולהתגרויותיו, סיפקה לאויבנו מרחב למידה אופטימלי ונוח ללמידת התגובות של כוחות צה"ל ולאיסוף מל"מ. מה שגרם לפעולות אקטיביות על הגדר ולביצוע ניסויים מבצעיים לאורך זמן ארוך. חוסר ההתייחסות של גורמי הפיקוד לדגלים האדומים שהופיעו לאורך זמן בכל הקשור לנעשה במרחב הגדר, סיפק לראשי החמאס יתרון טקטי משמעותי בהכנת המערכה שהכריעה את אוגדת עזה.
כתיבת המילים "הכריעה את אוגדת עזה" קשה לי מנשוא, אבל היא חייבת להיכתב. מערכי ההגנה של צה"ל נפרצו עד לא היו כלל. מערך העתודה של צה"ל נשען במידה רבה על 'כוח האלתור' ובעיקר הרשו לי לכתוב, על אומץ הלב, כוח החברות ותחושת הרעות הקיימת במדינת היהודים. כל אלו גרמו לקפיצה של כוחות קטנים ועצמאיים, אשר מילאו ללא פקודה וללא ארגון מקדים את כוח העתודה של צה"ל. הכוחות הרבים הללו, אשר לא התאמנו בצורה אורגנית, נעו ללא פקודות ובצורה שרחוקה מלהיות סדורה, ולעיתים אף נפגשו לראשונה רק באותו בוקר בשדה הקרב. הם אלו שגרמו להכרעת האויב בשטחים נרחבים ולמניעת אירוע חמור אף יותר.
היום קראתי כתבה שבה נאמר כי צה"ל יגביר את הנוכחות, יוסיף סיורים ויבצע מארבים, אך אלו פעולות שאין בידם ממש להגביר את הביטחון. מרחב התפר סמוך לבת חפר וכמובן לאורך כל מרחב התפר מחייב חשיבה מחודשת, חדשנית ועדכנית בהתאם ליכולות ולדרכי הפעולה האפשריות והרלוונטיות של האויב. צה"ל נדרש בעת הזאת לשנות את דפוסי הפעולה הצפויים ולפעול אל מול המרחב בצורה משתנה ובעוצמה שתשאיר חותם ברור על האויב הרוצה לבצע את זממו.
גם אנחנו שראינו את הדגלים האדומים במהלך השנים, מחויבים בחשבון נפש. לאור מאורעות ה-7 באוקטובר ובמבט קדימה, ברור לכל כי תכנון מערך האבטחה ביישובים ובערים ברחבי הארץ מחייב חשיבה מחודשת ומשוכללת. חשיבה שעוסקת בניתוח סיכונים עדכני בהתאם לדפוסי הפעולה של אויבנו, בהתאם ליכולות אותם הם אספו ופיתחו בשנים האחרונות, ומתוך הבנה כי היכולת להשפיע על תוצאות הפעם הבאה – תלויות אך ורק בנו.
ניצחון אוהב הכנות מקדימות!
סרן (במיל') מיכאל שרון הוא מ"פ בגדוד הגנה מרחבית ובעלים של שרון אבטחה וניהול – משרד לייעוץ אסטרטגי ביטחוני
